השריון חיוני ונחוץ כך גם הצי"ד

עפר דרורי 12.12.2006 23:40

גורדון טוען שיש לנו מאות טנקים והכמות מספקת, על סמך מה האמירה הזו, האם ערך גורדון ניתוח בין כמות הטנקים שבידי צבאות ערב ובידי צה"ל וקבע שהכמות מספקת? האם גורדון מומחה ללוחמת יבשה ויודע מה ההיקף הנדרש לנוכח האיום? עוד טוען גורדון שהטנק פגיע ! מעניין ואנחנו חשבנו שטנק המרכבה הוא מעשה ניסים שירד אלינו מהשמיים והוא אינו פגיע. מומחי השריון טוענים שנים שהטנק פגיע כמו כל טנק אחר אבל שרידותו במלחמה וההגנה שהוא מספק לצוות שנלחם בתוכו היא מכסימלית. טוען גורדון שהטנק כבד וגדול לשטחים הרריים. מה המשמעות של "כבד" שאליה מתייחס גורדון. כמה טון מיותרים יש למרכבה לדעת גורדון והיכן הוא מציע להוריד אותם, אולי מהתותח, אולי מהמיגון, אולי לצמצמם את משקל הממסרת, אדרבה יבוא המומחה גורדון וילמד אותנו איך לצמצמם במשקלו של הטנק כדי שיתאים לטענתו ללחימה בשטח הררי.



גורדון טוען (דה-מרקר 12.12.06 "בשורת צה"ל: מרכבה עם מושבים מרופדים") שהקצאת כסף להמשך פיתוח טנק המרכבה אינה נכונה. הנימוקים שגורדון משמיע הם: "יש לנו כבר מאות טנקים מסוג זה, הטנק פגיע, הוא כבד וגדול לשטחים הרריים ואין צורך בגידול כמותי".
חזרה על מנטרות לא מוכחות שוב ושוב אינה הופכת אותם לאמת. אם היה צורך בהוכחה ניצחת לשגיאה הבסיסית בטענתו של גורדון שנשמעת שנים ללא שינוי ובהתעלם מהמציאות, בדבר אי נחיצותו של כוח שריון, באה מלחמת לבנון השנייה והוכיחה. 

אחת לאחת, גורדון טוען שיש לנו מאות טנקים והכמות מספקת, על סמך מה האמירה הזו, האם ערך גורדון ניתוח בין כמות הטנקים שבידי צבאות ערב ובידי צה"ל וקבע שהכמות מספקת?  האם גורדון מומחה ללוחמת יבשה ויודע מה ההיקף הנדרש לנוכח האיום? למיטב ידיעתי גורדון עבר את שירותו הצבאי בחיל האוויר. ההבנה של אנשי חיל האוויר בקרב היבשה מינימלית ואם היינו זקוקים להוכחה, באה מלחמת לבנון השנייה והראתה כי מפקד אווירי אינו מבין בלחימה קרקעית ואינו מסוגל לקבל החלטות נכונות בלחימה שכזו.

עוד טוען גורדון שהטנק פגיע ! מעניין ואנחנו חשבנו שטנק המרכבה הוא מעשה ניסים שירד אלינו מהשמיים והוא אינו פגיע. אכן גילוי אמריקה. מומחי השריון טוענים שנים שהטנק פגיע כמו כל טנק אחר אבל שרידותו במלחמה וההגנה שהוא מספק לצוות שנלחם בתוכו היא מכסימלית, במיוחד  בהתייחס לטנקי מערכה אחרים בעולם. עוד טוענים מומחים לטנק כי גם בהיבט הכלכלי של עלות תועלת טנק המרכבה הוא הזול ביותר הקיים בשוק בהשוואה למתחריו כמו האברמס האמרקאי. לזה יש הרבה הוכחות כולל ממלחמת לבנון השנייה, אבל למה לבלבל את גורדון עם עובדות?

טוען גורדון שהטנק כבד וגדול לשטחים הרריים. נו, כאן כבר הגדיש גורדון את הסאה והאמירה מצביעה על מומחיותו הרבה. האם התכוון גורדון "בגדול" לאורכו במטרים ? כלומר אם נפתח מרכבה משופרת שתהיה קצרה בחצי מטר מטנק המרכבה הנוכחי אז הוא יהיה "קטן וקומפקטי" ללחימה בשטח הררי. ומה המשמעות של "כבד" שאליה מתייחס גורדון. כמה טון מיותרים יש למרכבה לדעת גורדון והיכן הוא מציע להוריד אותם, אולי מהתותח, אולי מהמיגון, אולי לצמצמם את משקל הממסרת, אדרבה יבוא המומחה גורדון וילמד אותנו איך לצמצמם במשקלו של הטנק כדי שיתאים לטענתו ללחימה בשטח הררי. ושאלה נוספת מי קבע שטנק קל הוא המתאים ללחימה בשטח הררי? על איזה מידע מתבסס גורדון באמירות המזיקות שלו?

אגב, בטיעון לוגי של פסילת מערכת נשק בגלל היותה פגיעה ניתן היה לבטל את חיל האוויר כולו, האם לזה מתכוון גורדון או אולי הלוגיקה שמורה רק למקרים הנוגעים לכוחות היבשה.

גורדון טוען שמערכת צי"ד (צבא יבשה דיגטלי) אינה מתאימה לצבא העתיד. אמירה זו מעבר לכך שיש בה סתירה פנימית אינה נכונה בתכלית. מטרת צבא היבשה הדיגטלי בין היתר להקל על שליטת הכוחות בידי מפקדים, לסייע בניווט הכוחות ולסייע בלחימה. אני מניח שלדעת גורדון אמצעי תקשורת וניווט מתקדמים ראויים שיהיו רק לטייסים, לטעמו של גרדון רק מפקדים בבור בחיל האוויר זכאים לדעת בכל רגע נתון היכן נמצא כל מטוס. אם דרישה מבצעית כזו עולה מטעם כוחות היבשה היא פסולה ואינה ראויה. זו גישה צינית שאין מאחוריה דבר.

גורדון מתפלמס על היקף התקציב הנדרש למיגון טנקי המרכבה ומציע לוותר על טנק אחד כי במחירו ניתן למגן 10 טנקים אחרים. ראשית אנשי השריון דורשים כבר זמן רב למגן את טנקי המרכבה במערכות דוגמת "מעיל רוח" שכבר פורסמו ולצערי התקציב המציל חיים הזה הושקע ברכישת מסוקים מתקדמים שהנחיצות שלהם בשדה הקרב לא ברורה. ולעניין הסטת תקציבים, אם להיות דמגוג מדוע גורדון לא מציע להצטייד ב F15 אחד פחות ובמחירו לצייד את כל חיל השריון במיגון ראוי לטנקים ואולי ישאר עודף גם למיגון הנגמ"שים של כוחות החי"ר ?

בסוף המאמר מציע גורדון ללמוד מאוייבנו ולהצטייד בנשק רקיטי פרימיטיבי כי "הוכח" שהוא מכפיל כוח. ההצעה של גורדון מזכירה לי החלטות מגוחכות שביצע הצבא לאחר מלחמת יום הכיפורים. הראשונה שבהם היתה שאם למצרים היו הרבה טילי נ"ט שפגעו בטנקים שלנו מה עלינו לעשות ? לרכוש טילי נ"ט משלנו. כאילו שלשריון שלנו היתה בעיה בהתמודדות עם שריון מצרי. דבר דומה קרה בהחלטה להצטייד בטילי קרקע קרקע לאחר המלחמה. המצרים ירו עלינו טילים כאלו אז מה הלקח ? נרכוש גם אנחנו טילים דומים, אבל לצה"ל, בגלל ח"א חזק, לא הייתה בעיה של הפצצות עומק , העתקת אמצעי לחימה של האוייב אינה במקומה, אז וגם היום.

אני בהחלט רואה בכתבות כאלו שהתפרסמו לפני המלחמה, כתבות לא אחראיות המבססות את הקוספציה החדשה שעליה אני מתריע בשנים האחרונות. עפ"י קונספציה זו תמו קרבות היבשה, אין צורך בכוחות משוריינים, ניתן להכריע מערכה מהאוויר בלבד והכוחות המיוחדים יצילו את עם ישראל. כל אלו הם הבל ורעות רוח וכל כתבה ומאמר נוסף המחזקים אותם תורמים לכשל נוסף במלחמה הבאה. לאחר מלחמת יום הכיפורים היכתה התקשורת על חטא שחטאה בכך שלפני המלחמה קיבלה את דברי המפקדים בצה"ל כדברי אלוהים חיים, בלי להעלות תמיהות ובלי להשמיע פקפוקים כך גם לתקשורת היום יש אחריות על תרומתה השלילית ביצירת דעת קהל לא מאוזנת ולא אחראית לגבי צרכי הצבא העתידיים וזאת בהתבסס על דעתם של מעטים ונטייה של התקשורת ליישר קוו אתם. תקשורת טובה חייבת לשאול שאלות, להעלות קושיות ולתמוה על אמירות. היא תחטא לשליחותה אם תחזק קוו אחד מסויים ותיצור מראית עין של הסכמה ותמימות דעים ללא ביקורת. בואו לא נחזור על אותה שגיאה פעמיים.



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה