לא צוללות ולא מטוסים - אלא דווקא טנקים

עפר דרורי הארץ 06.02.2006 18:23
לא צוללות ולא מטוסים - אלא דווקא טנקים


ללא כוח משוריין לא ניתן יהיה להבטיח בטחון. בניגוד לגורדון ואראל אני מאמין שהטנק לבדו אינו מספיק, ותפישת הבטחון הנכונה מחייבת שילוב של מערכות נשק ולא השענות על זרוע אחת בלבד.



הקביעה שניתן לוותר על הצטיידות צה"ל בטנק מרכבה 4 היא קיבעון מחשבתי. ללא כוח משוריין לא ניתן יהיה להבטיח ביטחון. הטנק לבדו אינו מספיק, לכן תפישת הביטחון הנכונה מחייבת שילוב של מערכות נשק ולא הישענות על זרוע אחת בלבד
 
שמואל גורדון טוען במאמרו ("מרכבה 4 - למה ומדוע", 15.1.06 ,TheMarker) שהצטיידות צה"ל בטנק מרכבה 4 היא תופעה שלא תיאמן, ולטעמו היא מסתכמת בבזבוז של 4 מיליארד דולר. הפתרון הביטחוני המושלם לטעמו של גורדון הוא הצטיידות בחיל אוויר חזק יותר, שלמרבית הפלא, עלותו לא הוזכרה. גם שלמה אראל מסכים עם גורדון שצה"ל סובל מקיבעון מחשבתי בכל הקשור להצטיידות בטנקי המרכבה. הפתרון הביטחוני לטעמו של אראל הוא, תחזיקו חזק... הצטיידות בחיל ים מחוזק יותר. גם עלותו של זה לא הוזכרה. גורדון כיוצא חיל האוויר ואראל כיוצא חיל הים הם הנחתומים המעידים על עיסתם.

כמה מלים על הצטיידות צה"ל בטנק המרכבה 4 ועל כלכלה: אילו לא הצטייד צה"ל בטנק המרכבה 4, היה עליו להישאר עם טנקי המג"ח המיושנים, אשר כלכלית היו מחייבים המשך הכשרת חיילי השריון בשני סוגי טנקים, שמירה על מלאים והצטיידות לוגיסטית מיותרת. כל זה מבלי לדבר על הנחיתות המבצעית שיש למג"ח מול טנקי המרכבה החדישים והשמירה על חיי חיילינו בטנק זה, שהיא נדירה ביכולותיה.


--------------------------------------------------------------------------------
אני רואה קיבעון מחשבתי עד כדי קונספציה בתהליך העובר על הצבא
ועל מומחים חיצוניים, הקובעים שמקומו של הטנק במלחמה הבאה הוכרע - והוא מיותר
--------------------------------------------------------------------------------
 

על פי פרסומים, שליש מכוח השריון הסדיר של הצבא מצויד במרכבה 4, ועצירת הפרויקט היתה מחייבת בתוך מספר קטן של שנים להסב את הטנקיסטים במילואים לטנקי מג"ח (לרעיון זה הייתי שומר את הביטוי "לא ייאמן"). כמעט מאז קום המדינה לא היה מצב שבו כל חיל השריון מצויד בטנק מסוג אחד (גם אם בדגמים שונים), מה שמאפשר חיסכון כלכלי עצום הן בהכשרה, הן בתחזוקה והן במלאים.

אני רואה קיבעון מחשבתי עד כדי קונספציה בתהליך העובר על הצבא ועל מומחים חיצוניים, הקובעים שמקומו של הטנק במלחמה הבאה הוכרע - והוא מיותר.

גם האמירות שהמלחמה הבאה תהיה מבוססת על נשק מדויק אווירי ללא צורך בכיבוש קרקעי ובאחזקת שטח נראות לי מוטעות. מרבית האירועים שהתרחשו בזירה אפילו בשנים האחרונות חייבו אחיזה קרקעית. הניסיון הצה"לי לשמור על אשקלון מפני ירי קסאמים בכוח אווירי בלבד, ללא תפיסה של השטח, נכשל. כיצד בדיוק רוצים לכבוש שטח ולהחזיק בו? על ידי חיילי יחידות מיוחדות חשופים, שבמטח הארטילרי הראשון ייפגעו?

ללא כוח משוריין לא ניתן יהיה להבטיח ביטחון. בניגוד לגורדון ולאראל, אני מאמין שהטנק לבדו אינו מספיק, ותפישת הביטחון הנכונה מחייבת שילוב של מערכות נשק ולא הישענות על זרוע אחת בלבד. המחשבות שמקומו של הטנק מיותר וכי באמצעות מטוסים וצוללות ניתן להכריע מלחמה מקוממות, ועלולות להביא עלינו אסון.

ד"ר עופר דרורי הוא סא"ל במיל’

מקור הכתבה
 



attachment drori07022006.pdf