המשתמטים הבכיינים והמיוסרים...

בכתבה של קובי בן שמחון (מוסף הארץ 17.10.08) מביא קובי מדבריה של השחקנית דניאלה קרטיס בהם היא מספרת על כך שהשתמטה משרות צבאי וכאשר עלתה במוחה המחשבה בכל זאת להתגייס הייתה מוכנה להיות כתבת בבמחנה או בביטאון ח"א, כאשר לא התקבלה החליטה לא להתגייס כלל. השרות נראה לה בזבוז מול "ניצול" הזמן בקידום מעמדה כשחקנית.

בדרך מקרה (או שלא?) במוסף ידיעות אחרונות באותו תאריך ממש יש ראיון עם שחקן הטניס דודי סלע שגם הוא כדניאלה השתמט מהצבא. כאשר הגיע לבקו"ם הציב "תנאי" בפני מפקדיו להתגייס עם חברו וכשבקשתו לא נענתה השתמט בתירוץ העלוב של "חוסר התאמה".

בושה לדניאלה קרטיס ולדודי סלע – משתמטים בהכרה מלאה ששמו את טובתם האישית לפני החוק ולפני חובתם למדינה. בושה גם לצה"ל שמאפשר השתמטות בוטה כזו בקלות כזו. זוהי חובתו של צה"ל להקשות על חייהם של משתמטים אלה לפחות למען הרגשתם האישית של החיילים אשר מתגייסים בוודאי הקרביים שבהם. ומוסדות המדינה האחרים ? תפקידם לוודא שבעשרות השנים הקרובות לא ייצגו "הספורטאי" ו"השחקנית" את מדינת ישראל בכל פורום שהוא הן בארץ והן מחוצה לה.