תמצית געגוע - סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון, אהוד ערן, ידיעות ספרים, 2007, 248 עמודים
"תמצית זכרון" של אהוד ערן הוא ספר טוב. הוא כתוב טוב, הוא מביא את סיפור לבנון והמלחמה בה בשנות התשעים והוא מביא את דמותו של ארז גרשטיין שהיה מפקד אוגדת לבנון בשנת 1998 עד שנהרג בפברואר 1999.
ערן מביא את דמותו של ארז כפי שהיא ללא ייפוי וללא האלהה לאחר מותו. מן הספר עולה דמותו של גרשטיין כלוחם וכמפקד השואף למצויינות, לעיסוק בעיקר, להתמקדות בלחימה. כל שאר הדברים שאינם לחימה נטו הם בסדר עדיפות נמוך מבחינתו להוציא חינוך לערכים ולאהבת הארץ. המשפחה תופסת אצל ארז מקום חשוב וגם כמפקד אוגדה וכמח"ט הוא לא מתבייש לייחד זמן למשפחה לעתים אף פעמיים בשבוע ובהכרה מלאה. ארז מצטייר כטיפוס ש"לא עושה חשבון" הן לממונים עליו והן לכפופים לו אבל הכל מתוך הכרה ואמונה.
הספר עצוב היות וידוע מה סופו. ארז עלה על מטען של החיבאללה בדרום לבנון באחד מסיוריו ונהרג. ארז קיבל עליו את תפקיד מפקד אוגדת לבנון לאחר שהוצע למספר קצינים והם סרבו להצעה. לא מפקד כארז יסרב להצעה כזו ואף יאמר לקרוביו "אם לא אני אז מי".
הספר מצייר בצבעים ברורים את תקופת ישיבת צה"ל בלבנון בשנות התשעים, את המאבק הבלתי נלאה לפגוע בחיזבאללה וכן את הוויתור של המדינה על השהייה שיתכן שתוצאותיה היו מלחמת לבנון השנייה.
חבל על די אבדין ולא משתכחין... יהי זכרו ברוך