לא כל כדור הורג - סיפורו של לוחם, מיכה בן ארי קפוסטה, כנרת זמורה ביתן, 2006, 254 עמודים
|
הסטוריה צבאית, חוויה אישית
הספר "לא כל כדור הורג" הוא ספר מדובר, כלומר מיכה בן ארי המחבר, מספר בשפת דיבור את ההסטוריה הפרטית שלו ודוקא בגלל כך זהו ספר מרתק.
מיכה בן ארי מראשוני הצנחנים, בעל צל"ש אלוף מקרב המיתלה שהשתתף באין ספור פעולות במלחמות ובניהן שנפצע מספר רב של פעמים ונפגש שוב אחר שוב עם מלאך המוות (בלשונו) מביא את סיפורו האישי המרתק.
מילדות בעבר הירדן, התגייסות לצבא, אימונים ופעולות הצנחנים הרבות בשנות החמישים והששים. קרב הסיירת בגשר המוביל להר הזיתים, סיני, פשיטות ללבנון, מלחמת יום הכיפורים, קרב החווה הסינית יחד עם חטיבה 14, השהייה בעיראק כמסייע לכוחות הכורדיים ועוד ועוד. סיפורו של לוחם ללא חת אבל צנוע והכל בסגנונו המיוחד.
אנשי חטיבה 14 של השריון זוכים אצלו להתייחסות מיוחדת. אני מצטט מהספר:
"הלוחמים של חטיבת השריון 14 הם סיפור בפני עצמו. מישהו צריך לספר על הגבורה של אנשי החטיבה הזאת של אמנון רשף. אני חושב שלא הייתה עוד יחידה כזאת בצה"ל ואולי לא היו קרבות כאלה בעולם, בכל ההיסטוריה של המלחמות. החלק של החטיבה במה שקשור לצליחה קופח במידה משוועת, בגלל הסיפורים של הקרבות של גדוד הצנחנים בחווה הסינית".
ובעמוד האחרון של הספר באחרית דבר, מיכה כותב:
"בחווה הסינית המצרים נסוגו בעצמם. הרי אף כוח ישראלי לא כבש את השטח הזה שבו החזיקה הארמיה השנייה, מצפון לציר הצליחה. אהוד ברק נסוג. האוגדה של ברן, בנסיון לתקוף מצפון, נכשלה גם היא. כל אלה לחצו על הארמיה השנייה, אבל מי שכבש ממנה נתח קרקע שהיה חשוב לצליחה היתה חטיבת השריון 14. ההצלחה בחווה הסינית היתה גם תוצאה של גבורתם ונחישותם של חיילי החטיבה הזאת וגם של כל הלחצים על הארמיה, שהצטברו, בכל זאת, והשפיעו על מהליכה".
מיכה בן ארי מראשוני הצנחנים, בעל צל"ש אלוף מקרב המיתלה שהשתתף באין ספור פעולות במלחמות ובניהן שנפצע מספר רב של פעמים ונפגש שוב אחר שוב עם מלאך המוות (בלשונו) מביא את סיפורו האישי המרתק.
מילדות בעבר הירדן, התגייסות לצבא, אימונים ופעולות הצנחנים הרבות בשנות החמישים והששים. קרב הסיירת בגשר המוביל להר הזיתים, סיני, פשיטות ללבנון, מלחמת יום הכיפורים, קרב החווה הסינית יחד עם חטיבה 14, השהייה בעיראק כמסייע לכוחות הכורדיים ועוד ועוד. סיפורו של לוחם ללא חת אבל צנוע והכל בסגנונו המיוחד.
אנשי חטיבה 14 של השריון זוכים אצלו להתייחסות מיוחדת. אני מצטט מהספר:
"הלוחמים של חטיבת השריון 14 הם סיפור בפני עצמו. מישהו צריך לספר על הגבורה של אנשי החטיבה הזאת של אמנון רשף. אני חושב שלא הייתה עוד יחידה כזאת בצה"ל ואולי לא היו קרבות כאלה בעולם, בכל ההיסטוריה של המלחמות. החלק של החטיבה במה שקשור לצליחה קופח במידה משוועת, בגלל הסיפורים של הקרבות של גדוד הצנחנים בחווה הסינית".
ובעמוד האחרון של הספר באחרית דבר, מיכה כותב:
"בחווה הסינית המצרים נסוגו בעצמם. הרי אף כוח ישראלי לא כבש את השטח הזה שבו החזיקה הארמיה השנייה, מצפון לציר הצליחה. אהוד ברק נסוג. האוגדה של ברן, בנסיון לתקוף מצפון, נכשלה גם היא. כל אלה לחצו על הארמיה השנייה, אבל מי שכבש ממנה נתח קרקע שהיה חשוב לצליחה היתה חטיבת השריון 14. ההצלחה בחווה הסינית היתה גם תוצאה של גבורתם ונחישותם של חיילי החטיבה הזאת וגם של כל הלחצים על הארמיה, שהצטברו, בכל זאת, והשפיעו על מהליכה".
הוספת תגובה