תחנה סופית אלג'יר, מישקה בן דוד, ידיעות ספרים, 2012, 429 עמודים
|
מתח
הצייר מיקי שמחוני ששירת בהנדסה קרבית בשרותו הסדיר בלבנון השתחרר, למד ציור בבצלאל והתחיל לצייר. בערב תערוכת הציורים הראשונה והמשמעותית ביותר שלו נהרגת חברתו לחיים בפיגוע טרור בתל אביב. כמה ימים לאחר מכן (ובלי קשר לאירוע) הוא מקבל הצעת גיוס למוסד מאודי. אודי מפקד חוליית לוחמים במוסד מגייס את מיקי גם בגלל דמיונו החיצוני לאזרח קנדי שדרכונו נמצא בסיני ע"י בדואים כפי הנראה לאחר ששם קץ לחייו.
מיקי עובר הכשרה כלוחם במוסד ונשלח למספר משימות בתחילה בארצות ידידותיות ובהמשך לארצות יעד מסוכנות יותר. במהלך בניית סיפור הכסוי שלו בקנדה הוא פוגש את ניקי, צעירה קנדית יפה שכבר פגש בטיול ביפן, מיקי מתאהב נואשות בניקי שגם היא מתאהבת בו וביחד הם מנסים לקיים חיים משותפים על אף עבודתו של מיקי.
גם בספר זה מוכיח מישקה בן דוד כי הוא סופר מחונן. כתיבתו קולחת וזורמת, ללא חריקות תוך בנייה הדרגתית של העלילה המותחת. לבן דוד עין רגישה למצבים אנושים בינו לבינה ובכלל והם באים לידי ביטוי בספר. אין ספק שעברו של בן דוד במוסד מוסיף מהימנות לאירועים אף שבספר זה לראשונה אם אינני טועה אין את התוספת הקבועה של "כל האירועים המתוארים בספר הם פרי הדמיון של מחברו"...
ספר מתח ויותר, מומלץ מאוד ומהנה.