בשם שמים, אבירם ברקאי, כנרת זמורה ביתן, 2013, 589 עמודים

"בשם שמים" הוא סיפורה של טייסת "האחת" (טייסת 201) במלחמת יום הכיפורים. טייסת 201 הייתה טייסת הפנטומים הראשונה של חיל האוויר ונשאה בעול הכבד והמרכזי של התקיפות האוויריות שביצע חיל האוויר מול צבאות ערב.

הספר שנולד כספר על טייסת אחת מרחיב מאוד את היריעה ומביא בפועל את סיפורו של חיל האוויר במלחמה. מתוך הספר אנו לומדים לא רק על הצלחות אלא גם על כישלונות קשים שחווה החייל הן בגלל עוצמת הנשק הנגד מטוסי שהפעילו מצרים וסוריה כנגדו והן בגלל החלטות שגויות של מטה חיל האוויר בלחץ הנסיבות.

מתוך הספר עולה התהייה שהייתה ידועה כבר בעבר אבל מקבלת בעקבות הספר משנה תוקף כיצד שני חיילות בצה"ל, חיל האוויר וחיל המודיעין שקיבלו כמעט מחצית מכל תקציב הביטחון ערב המלחמה לא סיפקו את הסחורה. חיל המודיעין כשל כישלון קולוסאלי בתחזית שגויה והפוכה מהמציאות (אפילו עפ"י כללי ההתראה שנכתבו על ידו) וחיל האוויר שנכנס לסחרחורת של החלטות שגויות בימים הראשונים של הקרבות ולא סיפק את הסחורה. חיילות היבשה שהתרגלו לקבל מטריה אווירית בקרבות העבר ספגו תקיפות חוזרות ונישנות של מטוסי אויב ובחזית הדרום בעיקר, ימים שלמים לא ראו חיילי צה"ל מטוס ישראלי אחד לרפואה. ההבדל המהותי בין חיל האוויר לחיל המודיעין שלוחמי חיל האוויר הטייסים והנווטים סיכנו חייהם בתקיפות ורבים מהם נפלו במערכה או נפלו בשבי בעוד שמרבית אנשי המודיעין כשלו מבלי לסכן את עצמם. הכעס אם קיים הוא לא על הלוחמים שמילאו את ההוראות שקיבלו לעתים בניגוד לדעתם המקצועית אלא על מטה חיל האוויר ועל מפקדו.

הספר כתוב היטב ונקרא בנשימה עצורה כמעט כמו ספר מתח. ברקאי מצליח להעביר את האווירה הקשה בטייסות, את הקושי במעברים החדים מישיבה בקוקפיט למשך כשעה תחת אש נ"מ מסיבית כאשר חבריך לרביעייה נפגעים ונופלים לבין החזרה לבסיס האחורי וישיבה במועדון המצויד היטב במכשיר אספרסו, במיץ סחוט טרי ועוד. כל גיחה מהעורף לחזית הופכת את בטנך בחששות ובפחדים של ממש.

הספר כאמור מספר לא רק את סיפורה של טייסת 201, אלא גם את סיפורו של חיל האוויר כולו ובמבט על של צה"ל כולו. לא נעדרים מהספר גם תיאורים של הדרג הפוליטי בקבלת ההחלטות שלו, את הפאניקה שאחזה בדיין והנמיכה את מצב רוחם של השוהים בסביבתו ועוד.

טוב שעמדו לנו אז לוחמים עזי נפש אשר הביאו את הניצחון על אף הנהגה כושלת.