המקווה האחרון בסיביר, אשכול נבו, זמורה ביתן, 2013, 240 עמודים
סיפור "קטן" ומופלא של ילד חוץ בקיבוץ שנסיבות חייו מובילות אותו לעיר צפונית לתפקיד עוזר ראש עיר הצדיקים. בתפקידו הוא נדרש למשימה די שגרתית והיא בניית מקווה טהרה בעיר שבה מקוואות למכביר. מסתבר שבכל זאת המשימה הזו בעיתית ובעיקר מטלטלת היות והיא מחזירה אותו לחייו הקודמים.
כמו גם ספריו האחרים של נבו, הספר כתוב היטב, העלילה רציפה ומהנה, לעתים עצובה והרבה מצחיקה אבל ככה הם החיים בעיירת הצדיקים.
מומלץ מאוד.
הוספת תגובה