חצי הדרך לקהיר, עפר רגב, וותיקי גדוד 106, 2013

עפר רגב יחד עם חברי המערכת אנשי גדוד 106 חברו לתעד בספר אישי את קורותיו של גדוד 106 שריון במלחמת יום הכיפורים.

הספר מתחיל בסקירת קורותיו של גדוד 106 שמתחילים יחד עם חטיבה 10 היא חטיבת הראל שראשיתה עוד במלחמת השחרור. מעבר לסקירה הקצרה והחשובה הספר מתמקד במלחמת יום הכיפורים.

גדוד 106 היה גדוד מילואים של טנקי שוט (צנטוריון), שהיה מיועד לחזית הצפונית והופנה בתוקף הנסיבות לחזית הדרום. הגדוד היה שותף בלחימה בחלקים רבים של החזית, עיקר לחימתו הייתה בחזית הדרום תחת אוגדה 252 ולאחר חציית התעלה בתנועה דרומה בכיתור ארמיה 3. כוחות הגדוד הם אלה שכבשו את אזור הק"מ 101 בכביש סואץ קהיר וגם אחזו בו בעת שיחות הפסקת האש. הייחודיות בספר אינה דווקא במהלכי הקרבות אלא בתיאור ההווי וגם הלחימה של גדוד מילואים שאינו הומוגני בכוח האדם שלו. בגדוד שירתו וותיקי קרבות לצד חיילי הסדר ונח"לאים צעירים ונראה שדווקא השילוב הזה יצר את ייחודו של הגדוד. בניגוד לגדודים רבים אחרים שלחמו בסיני היקף האבדות של הגדוד היה "קטן" יחסית, תשעה לוחמים שאין ספק שחלק מעובדה זו צריכה להיזקף לפיקודו של המג"ד סא"ל חיים זיו שנפל בקרב על כיבוש הק"מ 101 יום לפני סיום הקרבות. תפקודו של זיו כפי שעולה מהספר הוא של מג"ד מילואים שקול בדעתו, קורא היטב את השטח אבל לא נחפז בפקודותיו מאידך כאשר צריך לדהור דרומה כדי להספיק לכבוש שטח לפני הפסקת האש  הוא אינו חושש מלהדהיר את הכוחות.

יש בספר חלקים מרגשים רבים בהם מובאים סיפורים אישיים של הלוחמים, זהו גם יתרונו של הספר, הוא ספר של סיפורים אישיים שלוקטו בעבודה רבה ע"י צוות שמונה לכך ונכתבו ע"י עפר רגב שכשרון כתיבתו מוכר גם מספרים אחרים שכתב.

טוב עשו וותיקי הגדוד שהחליטו על הוצאת הספר ובכך הביאו לידיעת הציבור המתעניין את קורותיו של גדוד שאלמלא הספר רבים לא היו שומעים את שמעו במיוחד בגלל היותו גדוד מילואים.

התהילה ללוחמי הגדוד וזיכרון עולם לנופלים בשורותיו.