ימים של בהירות מדהימה, אהרן אפלפלד, כנרת זמורה ביתן, 2014, 238 עמודים
|
פרוזה
כל ספר חדש של אפלפלד הוא שמחה עבורי אף שהתוכן של הספרים לא תמיד קל. הספר "ימים של בהירות מדהימה" כמו ספריו האחרונים עוסק בתקופה שלאחר השואה, בנדודים של הניצולים מהמחנות שמהם שוחררו אל בתיהם. הפן הזה של השואה כמעט ולא מדובר ובשבילי אפילו המידע הטכני העולה מבין השורות היה חדש.
כולנו יודעים שהייתה שואה איומה, שחלק מהמחנות שוחררו ע"י הרוסים (במזרח) אבל מה קרה יום אחרי שהשערים נפתחו? עיקר ספר זה עוסק בנושא הלא מדובר הזה. אנשים שסבלו במשך שנים תחת משטר אימים מוצאים עצמם יום אחד "חופשיים" וצריכים לדאוג לעצמם. גיבור הספר רוצה לחזור לעיר הולדתו בהונגריה אבל חווה במהלך המסע חוויות שונות. ביניהן קיבוצי ניצולים החיים באוהלים או במבנים נטושים, מקבלים מעט אוכל מהצבאות המשחררים סביב ומקיימים אורח חיים זמני וחופשי. חלק לא קטן מהם חושש לחזור לביתו ולגלות שהחששות מהמציאות החדשה אכן נכונים. האם הבתים שהשאירו עומדים על תילם? האם ימצאו בני משפחה אחרים שחזרו או חלילה לעולם לא יחזרו כי הושמדו במחנות?
הספר מעלה את הרצון האנושי לסייע לזולת גם ברגעים הקשים ביותר ועוד הרבה אירועים שרק אפלפלד מסוגל לתאר.
ללא התלבטות, מומלץ גם ספרו זה.