אדל, יוכי ברנדס, כנרת, זמורה ביתן, 2018, 525 עמודים
|
(443) רומן היסטורי
אדל ("אש דת למו") בתו של הבעש"ט כותבת את סיפור חיוו של אביה ואת סיפורה של אשתו, אמה וכמובן את סיפור המשפחה.
הספר המקסים הזה פותח דלת (לא צוהר) לעולמו של הבעל שם טוב מייסד החסידות שתורתו תפסה מקום של כבוד ביהדות כבר למעלה ממאתיים שנים.
הספר מרתק, והוא בנוי כעלילה על חייו וסביבת מגוריו של הבעל שם טוב. דרכו ניתן להכיר ולהבין את העולם היהודי אז, את המסורות הקשוחות שהיו קיימים אז ועד כמה תפיסתו הייתה פורצת דרך. עולם החסידות רואה את עבודת ה' אחרת מהיהדות האורתודוקסית של אז וגם של היום. מותר וצריך לחיות בשמחה, החיים בהווה הם חלק מהעבודה והטבע אינו דבר שצריך להתרחק ממנו ולהסתגף בחדרי הישיבה. מותר וצריך להכיר את העולם האחר שנותר מחוץ לישיבה ולמצוא בו הבנה ופרשנות גם לעבודת הבורא.
אני מניח שגם עולם החסידות של ימינו שונה מעולמו של יותר התנועה החסידית אבל זה מן הסתם נובע מתהליך ההקצנה וההתחרדות שעובר על חיינו. בהקשר זה אני חייב לציין אור רב שאני רואה בהווה. יותר ויותר אנשים יראי השם וגם נשים מוצאים את דרכם מחוץ לזרם המסורתי והסמיך. בנות מתגייסות לצה"ל במספרים הולכים וגדלים על אף פסקי רבנים האוסרים עליהם לעשות זאת. אנשים שואלים שאלות שבעבר עצם השאלה היוותה התרסה, בהליכות החיים לא כל דבר שאין לגביו אמירה הוא אסור ועוד. העולם היהודי משתנה, בחלקו בקצב איטי מאוד אבל הדברים קורים.
הספר "אדל" כאמור מרתק ומעניין גם לאנשים שלא מתחברים לעולם הדתי אורתודוקסי או חסידי.
מומלץ מאוד