דברי הספד של חנן על אביו יהודה נוימן

חנן נוימן 22.08.2019 02:21
דברי הספד של חנן על אביו יהודה נוימן


אבא, תמיד אמרת שאדם קונה את עולמו. אולם אתה כבשת את העולם



דברי הספד על אבא שלי יהודה נוימן

 

אבא השתדלנו למענך הכל ובאהבה. רק שלא יכאב לך. החלטנו אתך על החלפת מסתם כדי שיהיה לך קל יותר ולא תתעייף. נכנסנו לתהליך בראש אופטימי ומורם. מסתבר שגם לחיידקים יש מקום בעולם. הם שליחים. ביש מזל של נפילה ושבר בירך ונוזלים רבים שהתנקזו בגופך לא מצאו את דרכם החוצה כראוי והכבידו עליך. האוסף הזה נתן הבוקר את הטון והכריע אותך.

 

ביקשת שלא נהיה עצובים ונשמח. ברור לך שאנו מבינים זאת ובכל זאת זה קשה. 15 שנים שאני מגיע אליך הביתה לקיבוץ מדי שבוע וחי אתך יום שלם. שוחחנו, דיברנו על עניינים, סידרנו ספרים ועיינו. לימדת אותי פשטות ומקוריות מהמקורות ואני ניסיתי להעיר אותך לעולם הקבלה. לא תמיד הצלחתי, אך בכל זאת לכמה נושאים שלך לא היו לך תשובות עליהם. שמחת בתשובותיי מעולם הקבלה ואפילו התגאית בכך. לא רק אבא היית לי, כי אם חבר אוהב ואהוב, עמוק, ורציני, אני אוהב אותך ועם השנים האהבה הזו הלכה והתעצמה. דיברנו על הכל וממש הכל וכעת אין לי מושג איך ממלאים כזאת מהות, סיפוק וענין. אני שמח באמת שחיי היו שלובים חזק בשלך ורוחך תהיה תמיד איתי ובתוכי. הנחלת לי ולעפרה, לתמר ולנרקיס ולכל הנכדים רוח מיוחדת שלך. גם ניניך בעתיד יספגו אותך דרכנו.

 

לפני שבועיים עופר דרורי, בן דודי היקר, ביקר אותך בהדסה ואמרת לו כך: "מההלוויה שלי אני רוצה שאנשים יצאו שמחים. אם אף אחד לא היה מת מה היה קורה בעולם, אני הספקתי הרבה כך שהכל בסדר. חכמים אמרו, למה כשתינוק נולד שמחים וכאשר מבוגר נפטר עצובים? היה צריך להיות ההיפך, תינוק לא יודעים מה יעלה בגורלו ואילו מבוגר כבר רואים מה עשה בחייו".

בנוסך ללויה שמחה, ביקשת גם שיר של יפה ירקוני בלוויה. הזמרת האהובה עליך. אני מחייך אליך כעת על הרעיון הזה.

 

אבא. יהודה. יודה. יודה נוימן. יודקה. האיש והמקלט. לומז'א. פוניבז'. הרב שך. כפר סבא. הצריף. הפרדס. גוש עציון. עין צורים בגוש עציון. שיירת העשרה. הל"ה. השבי בירדן. עין צורים באדמות שפיר. גוש עציון ועלייתו. ראש צורים ועלייתה. אלון שבות. העיר אפרת. בית עין צורים וחבריה. מכון הרצוג, לקראת שבת. מכללת ספיר. מרצים למיניהם. הרצאות על גוש עציון ועין צורים בבית, באירוח ובכל מקום שהזמינו אותך: לקורס מ"פ-ים לקורס מג"דים, צה"לי, קבוצות שונות ומגוונות של אנשים. ספרך "בדרך" המגולל את חייך. חיית חווית שליחות.

אבא, תמיד אמרת שאדם קונה את עולמו. אולם אתה כבשת את העולם. הבן שלי הזכיר לי שבעצם לא היית בחו״ל למעט פעמיים שבהם היית באותו מקום, בירדן. על אף טרגדיות אישיות תמיד מצאת את הטעם לחיות, את השמחה ומשמעות החיים ולא נתת לעצמך לדעוך. תמיד ידעת שיש צד מהותי, ערכי של חיים ואמונה באדם ומתוך כך גם ידעת לחיות עם כל המשמעות.

הקמת משפחה עם אמא זהבה האהובה שלנו לבית סלומון. והמשמעות של ילדיך ונכדיך עבורך היתה גדולה ועמוקה. אנחנו ילדיך נתנו לך זאת בחזרה ככל שיכולנו. האיזון הזה היה נפלא בעינינו.

 

אתה איש של אנשים. בפתח ביתך כתובות המילים "כי באדם אאמין". בעצם היית חמ"ל מהלך עם פנקס טלפונים ירוק וקטן, בו אצרת את כל חבריך מכל שנות חייך עד עצם היום הזה, אליהם התמדת להתקשר ולאחל חג שמח פעמיים בשנה. אנחנו בני המשפחה שמרנו על קשר טלפוני מספר פעמים ביום. עם חלק מהאנשים מהפנקס היה הקשר פעם ביום, חלק פעם בשבוע לקראת שבת, וחלק לפני החגים. תמיד שמרת על הקשר והדבר ניכר ומתגלה כאן בדמות האנשים שבאו לחלוק לך כבוד אחרון. אמרתי לך לא פעם כי שמך יהודה מורכב משם ה' והאות ד'. ומהי ד'? זוהי דלת שפותחת את הכל.

 

החיים שלך היו והתבססו על קשר אישי ואנושי, על פשטות עם רעיונות, הגות, פילוסופיה, היסטוריה ובעיקר רגש. הרגש שלך שנגע באחר שאתך. מה זה אם לא אהבה. למרות שהיית כל כך מופנם ולא היבעת זאת בקלות החוצה.

 

אתה איש של עין צורים וגוש עציון. נולדת אמנם בתל אביב וכפר סבא אך, לדבריך נולדת פעם נוספת בגוש עציון עין צורים. הרעות, הערבות, החברים, הרעיון הציוני, החזון להקמת ישוב בארץ ישראל הם היו כנס בליבך ומשם ליוו אותך עד עצם היום הזה. גוש עציון ומלחמתו, החזרה מהשבי וישוב הגוש הניעו אותך באושר פנימי עצום. גוש עציון ואתה כמעט אחד הם.

 

אתה איש של תורה ועבודה. כמו רבים מהחברים פה. הנצחת בחייך את השילוב של הקיבוצניק החקלאי עובד האדמה, אשר מקים ישובים ובערבו של יום יושב ולומד גמרא וסוגיות מודרניות ככל שניתן.

 

חברי הקיבוץ וחברים ממעגלים שונים בחייך: רבנים, דוקטורים, פרופסורים, אנשי הגות, מרצים, ועוד חברים רבים אחרים, הם אלו שהיו שותפים לך לחברות ולעולמה של תורה. לרעיונות, הסברים, תירוצים, לפשטות ועומק בסוגיות ובמקוריות מחשבה. אשגה אם אתפתה להזכיר את שמותם שמא, חס וחלילה לא אמנה אחד והוא עלול להיפגע, כי אז ברוח דבריך הכל היה לשב. ואני, לא הייתי רוצה לייצג אותך שלא כראוי. ומי שיודע מה שייכותו בליבך, יודע ואין לי צורך להכריז על כך.

אבא, אתה איש של ספרים: לעיתים שמרת ספר רק בגלל הברכה שכתובה לעבודך בפנים. לעיתים רכשת ספר בגלל שורה ורעיון בפרק מסוים ולעיתים הספר כולו קנה את ליבך. תמיד ידעת היכן נמצא כל ספר בבית, בספריה שהיתה לשם דבר בדומה לספרייה של סבא אברהם אביך ז"ל שנמצאת בביתך. אם נשאלת שאלה ידעת לאיזה ארון, מדף, וספר לגשת ולהוציאו ולתת מענה רחב, עמוק ומספק לשואל, ללומד, לחבר. האמת אבא כמה שהצלחת לשמור על הספרים התרככת טיפה ואפשרת לנו מדי פעם לשאול ספר. אנו ראינו בזה גילוי של אהבה ממך.

 

ואתם אנשי קיבוץ עין צורים - אין לכם מושג כמה אבא אוהב אתכם. ילדים קטנים שבאים לומר לו בוקר טוב ושבת שלום על השביל או בבית כנסת דרך חברי עין צורים ותיקים וגם חדשים. רעיון הקיבוץ אצל אבא לא היה ריק אלא דרך האנשים המקיימים אותו החיים בו ביום יום. אחרת רעיון הקיבוץ ריק מתוכן. הייתי צריך לעבור עכשיו שם שם של כל משפחה. של כל חבר וחברה מהקיבוץ ולומר לכם כמה אהב והעריך אתכם אתכן ואיזו תחושה של אושר מילאה אותו כשראה אתכם ביום יום.

 

אבא אהוב ויקר, האמת? גאווה גדולה לנו להיות משפחתך, ממשיכי דרכך.  רוחך תמשיך ותפעם בתוכנו.

 

זמנך הגיע להמשיך לעולם שקנית וכולו טוב. כשתישאל שאלה למעלה, תוכל לומר לשואלים אותך: "רגע"... ולחזור עם תשובה מלאה, מנומקת ורצינית שטמונה בתוכך כמו מתוך הספריה. תוכל להשיב על עצמך ועל כל משפחתך, בית עין צורים וחבריך יקרים.

 

תודה בשמך לדוריס על הטיפול המסור בך.

 

אבא היקר שלי הנך נצור בליבי. אוהב אותך תמיד.

תהי נשמתך צרורה בצרור החיים.

 

 



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה