הַלּוּל שֶׁבַּגִּנָּה
בֶּחָצֵר יֵשׁ תַּרְנְגֹלֶת
לְבָנָה וִיפַת כַּרְבֹּלֶת,
בַּגִּנָּה הִיא מְשׁוֹטֶטֶת
בַּמָּקוֹר הִיא מְחַטֶּטֶת,
גַּרְגִּירִים הִיא מְחַפֶּשֶׂת
וּבוֹלַעַת, לֹא לוֹעֶסֶת.
לְעִתִּים הִיא מְקַרְקֶרֶת
וְסָבִיב הִיא מְכַרְכֶּרֶת,
וְכָמוֹהָ חַבְרוֹתֶיהָ
צוֹעֲדוֹת כָּךְ אַחֲרֶיהָ.
וּמִי צוֹעֵד לוֹ שָׁם מִמּוּל?
הַתַּרְנְגוֹל אֲשֶׁר בַּלּוּל,
זְנָבוֹ הָדוּר וְרַב-נוֹצוֹת
קוֹרֵא בְּקוֹל בְּרֹאשׁ חוּצוֹת,
קוּקוּרִיקוּ הוּא מַשְׁמִיעַ
כִּי אוֹהֵב הוּא לְהָרִיעַ,
אֶת צַוָּארוֹ אֶל-עָל זוֹקֵף
וְכָךְ צוֹעֵד, לֹא מִתְכּוֹפֵף.
הַתַּרְנְגֹלֶת בַּפִּנָּה
אֶת כָּל גּוּפָה הִיא מַרְכִּינָה
וְקוֹד-קוֹד קוֹד-קוֹד קוֹדְקוֹדָה
הִיא מַשְׁמִיעָה בְּלִי כָּל פְּקֻדָּה,
הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר פְּעִילָה,
בֵּיצָה חַמָּה הִיא מְטִילָה,
אַחַר כָּךְ שׁוּב מְטַיֶּלֶת
רְעֵבָה וְשׁוּב אוֹכֶלֶת.
שאול נגר
י' בשבט התשע"ט
16 בינואר 2019