לַיְלָה בַּמַּמָּ"ד
אַזְעָקָה פִּלְּחָה הַשֶּׁקֶט,
הַ'קָסָאם' סוֹדוֹ צוֹפֵן,
אִמָּא "לַמַּמָּ"ד" צוֹעֶקֶת,
רַצְנוּ יַחַד אָב וּבֵן.
לָמָּה זֶה יוֹמָם וְלַיִל
בַּמַּמָּ"ד אָנוּ חַיִּים?
יֵשׁ אוֹיְבִים מֵעֵבֶר תַּיִל,
וְשִׂנְאָה הֵם מְלֵאִים.
שָׁנִים אָחַזְנוּ מַחְרֵשָׁה,
מַמְטֵרוֹת שָׂדוֹת הִרְווּ,
אַךְ הַשַּׁלְוָה עוֹד בּוֹשְׁשָׁה,
לְבָבוֹת עוֹד לֹא קָרְבוּ.
נוּמָה בֵּן, הֱיֵה בּוֹטֵחַ,
יֵשׁ מֵגֵן מוּל הַקָּמִים,
מוּל אוֹיֵב שֶׁמִּשְׁתַּלֵּחַ,
מוּל טִילִים שֶׁרוֹעֲמִים.
הַשְּׁכֵנִים עוֹד לֹא הִפְנִימוּ –
אָנוּ כָּאן לְעוֹלָמִים,
עִם עַמֵּנוּ לֹא הִשְׁלִימוּ,
וַעֲדַיִן זוֹמְמִים.
רָעָה חוֹרְשִׁים בִּמְקוֹם שָׂדוֹת,
הַשָּׁלוֹם עוֹדוֹ חֲלוֹם,
אַךְ יוֹם יָבוֹא וִיסוֹדוֹת
כָּאן יַצְמִיחוּ גַּם שָׁלוֹם.
שאול
ט"ו במרחשוון תש"ף
13 בנובמבר 2019