מַנְהִיג צַדִּיק תָּמִים

מַנְהִיג צַדִּיק תָּמִים

"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו"

בֶּעָמָל שֶׁל דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל נִבְנְתָה,

כָּךְ, לוֹמְדִים בַּהִיסְטוֹרְיָה, מִיּוֹם לֵדָתָהּ.

כָּךְ רִאשׁוֹן מְקִימֶיהָ, בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ,

קִבֵּל הַתָּכְנִית וְהִקְפִּיד עַל בִּצּוּעַ.

וְחָרְבָה יִשְׂרָאֵל וּבָנֶיהָ הֻגְלוּ

וְכָמְהוּ לְאַרְצָם וְחָזְרוּ וְעָלוּ.

וְגַם בַּיִת שֵׁנִי נֶהֱרָס וְנִשְׂרָף,

שׁוּב גָּלָה יִשְׂרָאֵל וְלַחְזֹר רַק שָׁאַף.

וּבְיָמֵינוּ הוּקְמָה מֵחָדָשׁ הַמְּדִינָה

אַף כִּי טֶרֶם הִגִּיעָה לִקְצֵה בִּנְיָנָהּ.

מִי וָמִי שֶׁחָלְמוּ וְהָגוּ וְיָסְדוּ

וּבְדוֹר הַתְּקוּמָה זֶה עִם זֶה נוֹעֲדוּ?

מַנְהִיגִים וְחוֹזִים שֶׁהִצִּיבוּ חָזוֹן,

לַחֶלְקָה שֶׁיָּדְעָה כִּבּוּשִׁים וְרָזוֹן,

עוֹלִים שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶרֶץ נִדַּחַת,

שׁוֹפַעַת בִּצּוֹת, אֲפוּפָה בַּקַּדַּחַת,

וְעוֹלִים מֵאַרְבַּע הַכְּנָפוֹת שֶׁל תֵּבֵל,

מֵאֵירוֹפָּה, תֵּימָן וְאַפְרִיק וּבָבֶל.

וּמֵאָז שֶׁהוּקְמָה – מִפְלָגוֹת בָּהּ רַבּוֹת,

מְקִימוֹת הַיַּחְדָּה, בֵּינֵיהֶן גַּם רָבוֹת.

יֵשׁ רַבִּים מַנְהִיגִים, אוֹ עוֹמְדִים רַק בָּרֹאשׁ,

מְשָׁרְתִים בַּכְּהֻנָּה וּמֵהֶם יֵשׁ לִדְרֹשׁ,

שֶׁטּוֹבַת הָאֻמָּה תְּהֵא דָּתָם הַיְּחִידָה

יִשְׁרֵי-לֵב, צַדִּיקִים, מְשָׁרְתִים בִּקְפִידָה.

כְּמִנְיַן הַדּוֹרוֹת כָּךְ מִנְיָן שְׁמוֹתֵיהֶם,

שֶׁעִצְּבוּ אֲנָשִׁים וּתְנוּעוֹת, וּבָהֶם:

דּוֹר תּוֹעֵי הַמִּדְבָּר, דּוֹר עֱזוּז וְגִבּוֹר,

שֶׁשִּׁנָּה וְצָלַח מֻסְכָּמוֹת גַּם לִשְׁבֹּר,

דּוֹר גִּבּוֹר מִלְחָמָה אֶל הַדֶּגֶל נִקְרָא

מִיָּמֵינוּ אָחוֹרָה לִימֵי הַמִּקְרָא,

דּוֹר שׁוֹאֵל רַק לְאָן, מְחַפֵּשׂ הַנָּתִיב

שֶׁמָּזוֹר רַק יִמְצָא וְלָעָם רַק יֵיטִיב,

וְיֵשׁ דּוֹר הָאֶסְפְּרֵסוֹ, מַרְגּוֹעַ בִּקֵּשׁ

שֶׁסָּבַר כִּי כְּבָר אֵין עֲשָׂבִים לְנַכֵּשׁ,

דּוֹר הָאִיקְס שֶׁאֵינֶנִּי יוֹרֵד לְפִשְׁרוֹ,

דּוֹר הָוָואִי כְּמוֹ קוֹדְמוֹ שֶׁחָשַׂף אֶת כָּשְׁרוֹ,

דּוֹר הַהַי-טַק שֶׁלָּנוּ, כֻּלּוֹ חַדְשָׁנִי,

שֶׁמַּמְצִיא פִּתְרוֹנוֹת לְעוֹלָם תּוֹבְעָנִי.

צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף, אֲבוֹתֵינוּ שָׁנוּ,

אִם מִדֶּרֶךְ סְטִיתֶם – נָהָגְכֶם אָז שַׁנּוּ.

מְדִינָה לְלֹא צֶדֶק מוּבָן וְנִגְלֶה

תִּדַּרְדֵּר לִדְבַר מָה הַבָּזוּי וְנִקְלֶה.

וְעַל כֵּן מַנְהִיגִים, עֵינֵיכֶם הַפְּקוּחוֹת

רַק יָטִיבוּ רְאוֹת וְהָעָם לְהַנְחוֹת.

וְאִם כָּךְ תִּנְהֲגוּ לְדוֹרוֹת תִּזָּכְרוּ –

צַדִּיקִים הֵם הָיוּ, עֲלֵיכֶם עוֹד יֹאמְרוּ.

שאול

א' בניסן תשע"ו

9 באפריל 2016