עיקר הבעיה בגשר קלטראווה הוא מיקומו
|
מפתיע כיצד אדריכל כל כך מוכשר לא רואה את אחת הבעיות המרכזיות בגשר והיא מיקומו
רועי בית לוי בכתבתו ראש גשר (מוסף הארץ 23.5.08) נותן מקום נכבד לקלטראווה להציג את עמדתו בשבח הגשר שבנה בכניסה לירושלים. ראשית יש לציין מדובר במבצע הנדסי כביר שכמעט ואין איש שאינו מתפעל ממנו. בעניין יופיו, זהו מסוג הדברים שקשה להתווכח עליהם יש שיספרו בשבח יופיו ויש שיעקמו אפם בבחילה. הוויכוח שעורר הגשר נוגע בהיבטים נוספים שלו והוא בהחלט רלוונטי לנוכח האמירות של קלטראווה עצמו. הגשר אינו עומד בפני עצמו כמבנה אלא קשור בצורה בלתי נפרדת לסביבתו, למטרותיו ועוד. הגשר נועד לאפשר את מעבר הרכבת הקלה משדרות הרצל לרחוב יפו, פעילות מינורית מול היקף התנועה בצומת האדיר בכניסה לעיר. אם זו מטרתו ניתן היה להכניס את קטע הרכבת הקטן הזה למנהרה.
מפתיע כיצד אדריכל כל כך מוכשר לא רואה את אחת הבעיות המרכזיות בגשר והיא מיקומו. הגשר נבנה טופוגרפית בכניסה לירושלים ובגלל פני השטח והבתים סביבו כמעט ולא ניתן לראות אותו במלואו מהקרקע. רוב הצילומים המפוארים של הגשר שנועדו להמחיש את עוצמתו נעשו ממבט הציפור. אין כמעט מקום אחד מהקרקע בו ניתן לראות במבט אחד את הגשר כולו. קלטראווה טוען שעוד מעט יבנו סביב הגשר בניינים גבוהים שיסתירו אותו, זה המצב כבר בהווה ובגלל פיתולי הכביש לירושלים לא מתאפשר לראותו כלל לבאים מירושלים ואף היוצאים ממנה זוכים במבט חלקי בלבד וזאת רק אם יכופפו צוואריהם כבנות יענה וזאת בגלל העדר שטח פתוח סביבו.
קיימות טענות רבות כלפי הגשר שקלטראווה לא צריך להתייחס אליהן כמו עלותו של הגשר, התאמתו לירושלים, מה ניתן היה לעשות בכסף שהושקע בצורה חליפית ועוד, על כל אלה צריכים לקבל מענה מפרנסיה של העיר. לזכותם יאמר שהעמידו לפני הציבור בהזדמנויות רבות את זכות הביקורת והתלונה.
_________________________________________________________________
הנוף מסתיר
רועי בית לוי, בכתבתו "ראש גשר" (מוסף "הארץ", 23.5), נותן מקום נכבד לאדריכל סנטיאגו קלטראווה להציג את עמדתו בשבח הגשר שבנה בכניסה לירושלים. ראשית, יש לציין שזה מבצע הנדסי כביר שכמעט אין איש שאינו מתפעל ממנו. בעניין יופיו, זה מסוג הדברים שקשה להתווכח עליהם: יש שיספרו ביופיו ויש שיעקמו אפם בבחילה. הוויכוח שעורר הגשר נוגע בהבטים נוספים שלו והוא בהחלט רלוונטי לנוכח האמירות של קלטראווה עצמו: הגשר אינו עומד בפני עצמו כמבנה, אלא קשור בצורה בלתי נפרדת לסביבתו, למטרותיו ועוד. הגשר נועד לאפשר את מעבר הרכבת הקלה משדרות הרצל לרחוב יפו, פעילות מינורית ביחס להיקף התנועה בצומת האדיר הזה. אם זו מטרתו אפשר היה להכניס את קטע הרכבת הקטן הזה למנהרה.
מפתיע כיצד אדריכל כל כך מוכשר לא רואה את אחת הבעיות המרכזיות בגשר - והיא מיקומו. הגשר נבנה בכניסה לירושלים ובגלל פני השטח והבתים סביבו כמעט שאי אפשר לראות אותו במלואו מהקרקע. רוב הצילומים המפוארים של הגשר, שנועדו להמחיש את עוצמתו, נעשו ממעוף הציפור. אין כמעט מקום אחד מהקרקע שבו אפשר לראות את הגשר בשלמותו.
קלטראווה טוען שעוד מעט יבנו סביב הגשר בניינים גבוהים שיסתירו אותו, זה המצב כבר היום, ובגלל פיתולי הכביש, הבאים לירושלים והיוצאים ממנה זוכים במבט חלקי בלבד על הגשר, וגם זאת רק אם הם מכופפים את צווארם.
עפר דרורי
ירושלים