שביתת המרצים
ציבור הסטודנטים התבשר בימים האחרונים כי המרצים באוניברסיטאות החליטו לשבות ולא לפתוח את שנת הלימודים האקדמית. הטיעון המרכזי של המרצים הוא שחיקה במשכורותיהם.
לבעלי הזיכרון הקצר אזכיר שהמרצים התנגדו לשביתת הסטודנטים לפני כחצי שנה מתוך "דאגה" להשכלה הגבוהה בישראל. בתחילת שביתת הסטודנטים היו מרצים אשר הזדהו עם הסטודנטים אך מהר מאוד כאשר הבינו ששכרם יפגע נסוגו בהם והעדיפו לא לעבוד (בגלל שביתת הסטודנטים) ולקבל שכר.
חוסר רצונם של המרצים להזדהות עם מאבק הסטודנטים חשף בפועל את פרצופם האמיתי, לא טובת מערכת ההשכלה הגבוהה מול עיניהם אלא שכרם בדומה לסקטורים אחרים במשק.
מעניין מה ירגישו המרצים עתה כאשר האוניברסיטאות יחזרו ללימודים עם סטודנטים תאבי ידע ומרצים מן החוץ שאינם שובתים? במה שונים המרצים מעובדי סקטורים אחר במשק? הזדהות המרצים עם מאבק הסטודנטים הייתה משדרת - לפחות למראית עין - אכפתיות של המרצים מההשכלה הגבוהה בישראל.
עוד בעניין שביתת הסטודנטים:
שביתת הסטודנטים – ממשלה מתנערת מסיכומים
שביתת הסטודנטים - צודקת ולגיטימית