גל הירש ומלחמת לבנון השנייה

עפר דרורי 02.12.2006 22:48

גל הירש מתרעם על חוסר הצדק שנעשה לו בוועדת אלמוג שמצאה אותו אחראי על מחדל החטיפה של חיילנו ערב פרוץ המלחמה. אכן הירש אינו לבדו ואחראים על המצב שנוצר בגבול הצפון בעיקר ראשי מערכת הביטחון שלפניו ובעיקר ראשי הממשלות ברק ושרון שמנעו מהצבא להגיב לנוכח ההתגרויות של החיזבאללה. לצד אחריות ראשונית זו שלהם, הירש כמפקד הגזרה אחראי פיקודית על הקורה בגזרתו. אם אכן נתן הנחיות טובות אך לא וידא את ביצוען – האחריות היא שלו. מפקד אוגדה ומטהו (כולל הירש) לא מסוגל לשלוט ב- 9 חטיבות בזמן לחימה והמציאות תעיד.



גל הירש משמיע את גרסתו למלחמת לבנון השנייה בכתבתה של אמירה לם (ידיעות אחרונות - מוסף 7 ימים 1.12.06)

גל הירש מתרעם על חוסר הצדק שנעשה לו בוועדת אלמוג שמצאה אותו אחראי על מחדל החטיפה של חיילנו ערב פרוץ המלחמה. אכן הירש אינו לבדו ואחראים על המצב שנוצר בגבול הצפון בעיקר ראשי מערכת הביטחון שלפניו ובעיקר ראשי הממשלות ברק ושרון שמנעו מהצבא להגיב לנוכח ההתגרויות של החיזבאללה. לצד אחריות ראשונית זו שלהם, הירש כמפקד הגזרה אחראי פיקודית על הקורה בגזרתו. אם אכן נתן הנחיות טובות אך לא וידא את ביצוען – האחריות היא שלו.

גל הירש מוכיח בטיעוניו כי לקחי מלחמת יום הכיפורים נשכחו מהצבא והאחראי לכך הוא בעיקר הרמטכ"ל. הירש מציין כי "אף מפקד בצה"ל לא נלחם כמוני, 34 ימים רצופים עם 9 חטיבות תחתיו". אחד הלקחים המרכזיים של מלחמת יום הכיפורים היה לייסד דרג פיקודי בכיר בין האוגדה לפיקוד. צה"ל בנה לאחר המלחמה ההיא גייסות אשר אגדו תחתיהם 2-3 אוגדות. בתקופתו של מי בוטלו הגייסות  האלו? בתקופת חלוץ כרמטכ"ל אשר האמין כי ניתן לנצח במערכה בכוחות אוויריים בלבד.
מפקד אוגדה ומטהו (כולל הירש) לא מסוגל לשלוט ב- 9 חטיבות בזמן לחימה והמציאות  תעיד.

ובהקשר לאמירה של הירש, היו לצה"ל מפקדים בכירים בעבר אשר נלחמו במלחמות קשות לא פחות. יתכן שתחת פיקודם לא היו 9 חטיבות אבל הישגיהן הצבאיים והפיקודיים היו בעלי השפעה והצלחה מרחיקות לכת. לדוגמא במלחמת יום הכיפורים לחמו אוגדות משוריינות של צה"ל וכבשו עשרות ק"מ בשטחי אויב תוך הנחילם ניצחון ברור וחד משמעי לכוחות מצריים וסוריים. הם עשו זאת בפחות מ- 9 חטיבות ובדרך שגם האויב הבין כי הפסיד במלחמה.

בהחלט צודק הירש בתחושתו הקשה כי ערך הרעות ננטש ובמקביל ללחימה בחיזבאללה היה עליו לנהל מלחמה בעורפו. כנראה שצדק הרמטכ"ל יעלון שהקפיד ללבוש נעליים גבוהות במחנה הקריה בת"א...

הבעיה המרכזית שלנו כמדינה היא שמלחמת לבנון השנייה לא נתפשה הן אצלנו והן אצל החיזבאללה כמלחמה שהסתיימה בניצחון שלנו. 4 אוגדות (לפחות אחת מהן בסדר כוחות של עוד  3 אוגדות) לא הצליחו לכבוש שטח משמעותי ולהשמיד את האויב בתוכו וכל זאת בלי יכולת למנוע מהאויב להפגיז את העורף הישראלי בצורה מסיבית וללא הפסקה. עובדות אלו משאירות את הציבור בישראל בתחושה קשה במיוחד מול העימותים העתידיים הצפויים לנו.

מה עוד צריך לקרות כדי שנתעשת, שהימ"חים יהיו מאורגנים וכשירים, שהכוחות יהיו מאומנים וכשירים לקרב אל מול כוחות אויב גדולים בהרבה מארגון החיזבאללה, כוחות שיעמידו מולנו לא רק קטיושות ומספר קטן של לוחמים, אלא יהיו מצוידים בנשק ארטילרי, אווירי ועוד. יש מה לעשות ועכשיו, לקחת אחריות, להשתחרר מהקונספציה שהכול פתיר אווירית, לתת את העדיפות הנכונה לכוח היבשתי ולהשתחרר מהאילוזיה שבה כוחות מיוחדים יכריעו את המערכה.



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה