תקציב הביטחון - במה לחסוך ובמה ממש לא

תקציב הביטחון והדרישה להגדלתו הפכו למוקד ההתעסקות של העיתונות הכלכלית בשבועות האחרונים וזאת בגלל תקציב המדינה שעתיד להיות מאושר בזמן הקרוב. אז כמה מילים היכן ניתן לקצץ בתקציב הביטחון ובמה ממש לא כדאי.

בין הנושאים שניתנים לקיצוץ וחסכון:
1. הסדרי פרישה נדיבים למשרתי קבע שאינם קרביים הן בגיל הפרישה והן בהטבות הפרישה עצמם.
2. משכורות של אנשי הקבע שאינם קרביים והתוספות המיוחדות הנלוות אליהם.
3. קיצוץ במשכורתם של עובדי משרד הביטחון והתאמתו לנורמות המקובלות במשרדי ממשלה אחרים. ביטול ההטבות החריגות בשכר לעובדים האזרחיים של משרד הביטחון המבצעים עבודה זהה לחלוטין לעמיתיהם במשרדי הממשלה אבל במשכורות גדולות בהרבה (דוגמא בולטת שפורסמה  לגבי עלות שכרם של העובדים הסוציאליים המגיעה לכדי 20000 ₪ בממוצע לחודש לעומת מקבליהם במשרדי הממשלה ששכרם הממוצע החודשי נמוך מ 10000 ₪).
4. גמולי השכלה שונים לתארים מפוקפקים שכל קשר בינם לבין מקצוע העובד מקרי בהחלט. הצמדות לכללים הנהוגים במשרדי הממשלה האחרים בכל הקשור לגמול השכלה (בהם כמעט ולא קיים גמול השכלה גם לתחומי העיסוק בפועל).
5. צמצום היקף הנציגויות בחו"ל (עפ"י הדה-מרקר 22.12.06 קיימים כיום כשלושים נציגויות ונספחויות של משרד הביטחון בחו"ל) וצמצום מספר העובדים בהם.

הנושאים שלא ראוי ונכון לקצץ בהם:
1. המשך פיתוח והצטיידות טנק המרכבה סימן 4 בסדיר ובחטיבות המילואים. גרסה זו של הטנק הוכיחה עצמה בלחימה כולל במלחמת לבנון השנייה, היקף החדירות בגרסה זו של הטנק הייתה נמוכה והשרידות של הלוחמים בטנקים שנפגעו הייתה גבוהה יחסית). הצטיידות מלאה של הצבא בטנק מגרסה אחת בלבד תחסוך סכומים ניכרים בתחזוקה ובהכשרה.
2. השלמת מלאי ציוד, תחמושת, מזון ואמצעי רפואה בימ"חים – בנושא זה מדובר על צורך כספי נטו. תחמושת ומלאי ציוד קונים, אין דרך לחסוך - יש להפסיק עם השיטה שהייתה נהוגה עד המלחמה של הורדת התקן בעת חוסר באמצעים.
3. חזרה לאימונים אינטנסיביים של הצבא הסדיר במתכונת של חצי שנה בשנה לאחר תקופת ההכשרה והגברת האימון לאנשי המילואים בהיקף של לפחות שבועיים עד שלושה בשנה. זה מה שהיה נהוג בצבא לפני עשרים שנה ויותר. בפחות מזה מקבלים צבא לא מקצועי, לא מיומן לא מוכשר לבצע את המשימות שהמדינה מטילה עליו. אימונים בראש ובראשונה של החיילים אבל יש חובה לאמן בצורה רצינית גם את הפיקוד היותר בכיר שמעל דרג מפקדי גדודים. ביטול "הפטורים" למיניהם למפקדים בכירים מהשתתפות בקורסי פיקוד בכיר או מהסבות נדרשות. מניעת קידום לפיקוד על אוגדה משוריינת ללא ביצוע של הסבה לשריון (ואין הכוונה לנוכחות של יום יומיים במשטח הטנקים). הרחבת היקף האימונים המבצעים שיתופי פעולה בין חייליים ובמיוחד בין אוויר ליבשה.
4. פרויקט צי"ד אשר יביא את צבא היבשה לרמת שליטה ובקרה הקיימת כבר שנים רבות בח"א ובחיל הים ויאפשר שליטה טובה על הכוחות. שליטה אינה בהכרח מסכי פלאזמה ששמעם יצא לגנאי במלחמה האחרונה. שליטה היא היכולת לאתר כוחות במקומות שונים, היכולת להעביר מידע בין כוחות ולא רק בדיבור, היכול  לדעת היכן אתה וכוחותיך נמצאים ולא בהתבסס רק על מצפן פריזמתי.

וגם בדברים "השוליים" לכאורה שמנקרים עיניים ראוי להתעסק היות והם יוצרים דימוי שלילי לצבא של גוף מבזבז ומנוכר לסביבה האזרחית לדוגמא:
1. ביטול טיסות לצרכי הסעות של אנשי חיל האוויר והחלפתם בנסיעות באוטובוסים כמקובל בכל הצבא.
2. ביטול השימוש במטוסים הקלים הצמודים לבכירים בח"א לטיסות פנימיות בארץ לישיבות וכו'. במה שונה מח"ט חי"ר או שריון אשר מנייד עצמו במכוניתו עם נהג ברחבי הארץ.
3. בדיקה מחודשת של שמירה על כשירות טיסה בחיל אוויר לטייסים שאינם מיועדים להשתתף בתפקידי לחימה. זכור לטוב מפקד חיל האוויר לשעבר בן נון אשר הפסיק לטוס למחרת שחרורו וממחווה זו למדנו עד כמה היה יוצא דופן בהתנהגותו.
4. ביטול הצמדת מספר כלי רכב למפקד אחד בכיר ככל שיהיה ושימוש בכלי הרכב הנוסף או הנוספים ע"י נהגים ואנשי הלשכה למטרות שאינן ראויות.