חוקיות ההבלגה

עפר דרורי 31.12.2006 04:04

במהלך חודש דצמבר 2006 התקיימה לכאורה הפסקת אש בינינו לבין הפלסטינאים ברצועת עזה. במהלך תקופה זו המשיכו הפלסטינים לירות רקטות סה"כ למעלה משישים רקטות. צה"ל עפ"י הנחיית הדרג המדיני נמנע מלהגיב. ההימנעות מתגובה של צה"ל הייתה הפעם קיצונית, לטעמי על גבול אי החוקיות. הצבא קיבל פקודה להגן על תושבי המדינה בגבול אבל באותה הפקודה לא ניתנה לו האפשרות לירות.



במהלך חודש דצמבר 2006 התקיימה לכאורה הפסקת אש בינינו לבין הפלסטינאים ברצועת עזה. במהלך תקופה זו המשיכו הפלסטינים לירות רקטות על שדרות, אשקלון ויישובי הנגב המערבי. סה"כ למעלה משישים רקטות. צה"ל עפ"י הנחיית הדרג המדיני נמנע מלהגיב.
ההימנעות מתגובה של צה"ל הייתה הפעם קיצונית, לטעמי על גבול אי החוקיות. יחידות צה"ל צפו במחבלים הנעים לשטח השיגור, ראו את ההכנות לשיגור הרקטות ונצרו את אישם. גם לאחר שיגור הרקטות לעבר ישראל לא ירו כוחות צה"ל במחבלים. צה"ל ישב כמאובן ולא ביצע את הנדרש ממנו בגלל הוראת ראש הממשלה שהחליט להבליג. מבלי להיכנס לעניין הפוליטי האם יש תועלת בהבלגה, האם נכון לצאת לפעולת מנע או עדיף לשבת בחיבוק ידיים ולקוות לטוב יש להתייחס נקודתית להבלגה שתוארה לעיל.

כאשר אדם רואה פשע המסכן אותו, בהתהוותו, חובה עליו למנוע את הפשע ובלבד שהנזק במניעה לא יעלה על הנזק הכולל שיגרם מביצוע הפשע. המדינה אחראית כלפי בטחון אזרחיה ושלומם הפיזי. לדעתי איסור על הצבא לירות במחבלים אשר רואים בעליל שהם מכינים רקטה לשיגור על יישוב  בישראל הוא בלתי חוקי בעליל. משל למה הדבר דומה, שחייל היוצא למלחמה מקבל פקודה שבעת התקלות לא ישיב אש, לא לפני שהאויב פתח באש, לא במהלך הירי עצמו ולא לאחריו. זו פקודה בלתי חוקית ואין חייל נורמאלי אשר יציית לה. שמירה על חייו היא ערך עליון ועליו להגיב כנדרש בנסיבות האלו.

גם מבחינה מוסרית כללית יש חובת "הקם להרגך השכם להרגו". זהו ציוו תנכי בסיסי שאין חולקים עליו בעולם כולו.
עקרון היסוד הדמוקרטי במדינתנו הוא שהצבא כפוף לדרג המדיני וטוב שכך. אבל לכפיפות זו יש סייגים הגיוניים ומוסריים. מפקדי הצבא לא ישלחו חייל לשטח אויב בלי להנחות אותו במפורש על זכותו וחובתו להשיב אש כנגד האויב. הצבא קיבל פקודה  להגן על תושבי המדינה בגבול אבל באותה הפקודה לא ניתנה לו האפשרות לירות. אם נזקקנו להוכחה עד כמה לא הגיונית הוראה זו, בא לצערנו מקרה פציעתם של שני הנערים משדרות בסוף החודש שהוביל לשינוי של הנחיית ראש הממשלה. אם ההחלטה הגיונית מדוע לשנותה בגלל שני פצועים ואם אינה הגיונית ראוי היה שלא תינתן מלכתחילה.

זהו מצב אבסורדי שטוב היה אם הגורמים השיפוטיים הבכירים במדינה היו נותנים עליו את הדעת ומגדירים את המובן מאליו עד היכן עומדת חובת הציות של הצבא מול הדרג המדיני.


הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה