ושוב... "תגובה כואבת קשה וחריפה"
ושוב ממשיך ירי הקסאמים על יישובי הדרום, פגיעה ישירה בכיתת לימוד באשקלון, פגיעה בחצר בית בשדרות. למעלה ממאה רקטות קסאם מאז סיום מבצע "עופרת יצוקה" ושוב הצהרות ושוב איומים ושוב ברבורים על תגובה "קשה", "חריפה", "כואבת" ושאר מילים שחוקות שאין מאחוריהם דבר.
מה שמכאיב לאויבינו איננו מבצעים ומה שטוב לאויבנו אנו ממשיכים בדבקות ועוד מתפלאים שהירי נמשך וגלעד שליט עדיין בידי החמאס. הסיכולים הממוקדים שעוררו פחד מתמשך אצל מנהיגי המחבלים הופסקו (בהוראה של מי ?) ומנהיגי החמאס נושמים לרווחה. ביקורי המשפחות של האסירים הפלסטינאיים שכל כך חשובים להם נמשכים וכך גם ביקורי הצלב האדום נמשכים כסדרם ורק ביקור הצלב האדום אצל גלעד שליט לא מתקיים.
אי אפשר לא לעשות דבר, מצד אחד לא להפעיל כל אמצעי לחץ המצוי ברשותנו ומן הצד השני להמתין, להמתין למה ? להחלפת הממשלה ? לציבור שישכח ? לחדשות אחרות שישכיחו אותנו מהישנות ? כל מי שמכהן היום בממשלה נושא באחריות ושום תרוץ או התחכמות מילולית לא יעזרו. המעט מן המעט הוא חובתה של המדינה לעצור את ביקורי המשפחות וביקורי הצלב האדום של האסירים הפלסטינאים כאמצעי לחץ נגד שלטון החמאס. נדע לפחות אנחנו שעשינו כל שאפשר כדי ללחוץ על שחרורו של גלעד שליט.