ברק התקווה של כולנו ?

ארי שביט בכתבתו "ורטיגו" (הארץ) מתאריך 11.1.07 טוען כי ברק החדש הוא התקווה החדשה של כולנו ובעזרתו תצא ישראל "אל נסיקה של ממש".
האמת ממש הופתעתי מהזיכרון הקצר של ארי שביט. אותו ברק כסטלין בדורו שהצהיר בכיכר המדינה לאחר היבחרו "שחר חדש הפציע" ולימד את כולנו כי השחר שלו היה הקצר שבימים והעלטה שהביא על כולנו הייתה מהירה מכל חזון. כיצד ניתן לחשוב שברק הוא התקווה החדשה שלנו ? לא ניתן לאולמרט או פרץ לבלבל לנו את היוצרות ואת קנה המידה ונזכיר את יחסי האנוש המעורערים שלו שלא אפשרו כל עבודת צוות במחיצתו, לא במטכ"ל ולא בלשכת ראש הממשלה,  לא נשכח את הבריחה המבזה של צה"ל שהוביל בעת היותו ראש ממשלה, לא נשכח שלא הקשיב לאזהרות של מפקדים בכירים שגם נסיגה יש לבצע בדרך ראויה ולא בבריחה באישון ליל. לא נשכח את הבטחתו לעם ישראל כי ילמד את החיזבאללה את נחת זרועו אם הללו יפרו את הפסקת האש ולא נשכח את חטיפת חיילנו ואת אי התגובה ההפוכה למובטח. גם ברק המבריק שראה לאויב את "הלבן בעניים" לא ממש השכיל להתגבר על מלחמת הטרור הראשונה. אז הוא יביא לנו נסיקה או תקווה ? יישאר ברק בעסקיו וארי שביט ? אולי שווה שיעיין בארכיון הארץ המשוכלל וייזכר בעובדות.