הדליפה הבלתי נמנעת

לפני מספר שנים התקיים וויכוח נוקב בציבור האם נכון לחייב אזרחים לתת לצד פרטיהם האישיים גם את הפרטים הביומטריים של גופם. מומחים בתחום הסבירו שוב ושוב שניתן להשיג בטחון ומניעת זיוף אם נעשה שימוש בכרטיסים חכמים אפילו ללא פרטים ביומטריים וגם אתם כל עוד לא נבנה מאגר ביומטרי לאומי.

הפוליטיקאים שמומחיות עניינית אינה הצד החזק שלהם לחצו ובדרכי עורמה העבירו את החוק. מכוונה מקורית לשפר את מניעת הזיופים של תעודות זהות הורחבה ההחלטה להקמת מאגר ביומטרי בהתנדבות ובהמשך עשו הפקידים השלוחים כל דרך לטרטר אזרחים שאין להם עניין לשתף פעולה בהתנדבות עם ההחלטה הזו. בהתחלה איימו ואף ביצעו אפליה לרעה בשרות וצורך בחידוש דרכונים ותעודות זהות לעתים תכופות הרבה יותר אם אינן ביומטריות ובהמשך החלת חובת שימוש בתעודות הביומטריות בצורה מלאה.

האמת, התעייפתי לחזור ולציין את הסכנות בהקמת מאגר כזה ובמיוחד בחוסר היכולת לשמור אותו ללא הדלפה. בא סיפור דליפת פנקס הבוחרים הכולל למעלה משישה מיליון רשומות ממרשם התושבים ורק חיזקה את החששות בדבר חוסר היכולת של המדינה לשמור על מאגרי מידע כאלו בצורה מאבטחת.

הסכנה הגדולה שאני רואה במאגרים האלו אינה רק במישור הפלילי וביכולת להפליל אנשים שלא היו בזירת אירוע למצב כאילו היו בו, אלא בסכנה הרבה לשליחי המדינה ושמירה על ביטחונם האישי בכך שיאלצו להזדהות בחו"ל עם תעודות שבהגדרה לא ניתנות לזיוף. החרגתם בנושא זה היא חשיפתם. למומחים ולגופי הביטחון במדינה הפתרונים. בא לתקן ויצא מקלקל...