יחידת קדם 101 - תגובה לכתבה של קרני מ-20 במארס 2020
|
(100) אין תחליף לעדות של הלוחם בקרב ואם עלי לבחור בין קריאת מחקר של היסטוריון לתיאור קרב לבין עדות אישית של לוחם שהשתתף בו אני מעדיף את האופציה השנייה
הכתבה מביאה את סיפורה של יחידת נח"ל מהגדוד הראשון של החטיבה אשר ביצעה פעולות בטחון ותגמול רבות במשך כשלוש שנים בטרם נוסדה יחידה 101 המפורסמת. טוב עשו פרופ' רוטנברג וחברו קלופשטוק שהביאו לידיעת הציבור בספרם: "קדם יחידת 101" את האירועים שקרו בתחילת שנות החמישים ושלא פורסמו עד היום. מסתבר שהמתח הקיים בין היחידות הרגילות "הגדודים" כפי שהם מכונים היום לבין היחידות המיוחדות היה קיים כבר אז. פעילות הביטחון השוטף הסיזיפית שלא זוכה להוקרה וממש נעלמת מההיסטוריה לבין פעילות דומה שנעשית ע"י יחידות מיוחדות וזוכה לפרסום רב. איש לא לוקח מהזכויות של 101 ומפקדיה ועדיין יש מקום לשמוע וללמוד ממקור ראשון של הלוחמים של אז. על רקע זה מוזרה ואף מקוממת תגובתו של משה גבעתי אשר חיבר את הספר על 101 שפורסם לאחרונה. גבעתי מציע בארוגנטיות לפרופ' רוטנברג "להשאיר את העיסוק בהיסטוריה צבאית לאנשים שזה מקצועם". מוזר כי על מה יתבסס ההיסטוריון במחקריו אלמלא מקורות ראשוניים של עדי ראיה באותן שנים. ספרו של גבעתי מתבסס על הרבה מאוד עדויות של לוחמים ולא הרגשתי בעת שקראתי את ספרו שיש פסול בכך שלוחמים יביאו את סיפורם. יתרה מזו, עם השנים הרבות שאני עוסק בנושא למדתי כי אין תחליף לעדות של הלוחם בקרב ואם עלי לבחור בין קריאת מחקר של היסטוריון לתיאור קרב לבין עדות אישית של לוחם שהשתתף בו אני מעדיף את האופציה השנייה.
לאחרונה יצא ספרו של קצ'ה לוחם 101 המביא את זיכרונותיו, האם גם עליו חושב גבעתי שטוב אם היה משאיר את העיסוק בכתיבה בידי אנשים שזה מקצועם ?
אני גם חושב שתגובה לא מכובדת לחתן פרס ישראל גם
אם בתחום ידע אחר, לא ראויה. נימוס בסיסי לא פגם באיש אפילו לא בהיסטוריון.
