בארצי הזרה שלי, הנס פאלאדה, ידיעות ספרים, 2012, 327 עמודים

הנס פאלאדה (FALLADA) מביא את חוויותיו בגרמניה בין השנים 1933 עד ל 1944 לקראת סיום מלחמת העולם. פאלאדה הוא סופר הנמצא בעימות מתמיד עם השלטון, עפי הביוגרפיות הרשמיות הוא לוקה בדיכאון, בהתמוטטות עצבים ואפילו במעילה. כל אלה בוודאי הם חלק מחייו אבל לצידם עדות נדירה בעיני על חייו של הגרמני הפשוט בגרמניה של טרום עליית המפלגה הנאצית לשלטון ושנות מלחמת העולם השנייה. שני דברים ייחודיים בספר הזה בעיני. הראשון שזו ספר על גרמניה שנכתב ע"י גרמני ואינו עוסק בשואה. השני שהספר מביא עדות מכלי ראשון כיצד התנהלו חייו של העם הגרמני בעורף הגרמני. לגבי החלק הראשון אנו רגילים, בוודאי בארץ, להיות ממוקדים בשואה ואליו החלק השני מראה לה את מחיר השלטון החזק והשפעתה של המפלגה על חייו של האדם הפשוט.

יש כמה מדינות בהיסטוריה העולמית שמקומה של המפלגה מרכזי בהם לעתים יותר מהשלטון הפורמלי עצמו. המפלגה הוא גוף מרכזי לגיטימי והשפעתו על תחומי החיים רבה. בגרמניה כמו ברוסיה המפלגה הייתה דומיננטית ואי מילוי הנחיותיה גררו תגובה קשה שלה או של השלטון שנשען עליה. המפלגה הנאצית שלטה ללא מצרים בכל תחומי החיים ומערכת הציות שלה כללה אלפים של אזרחים משתפי פעולה, מלשינים ומפקחים על הסביבה הקרובה שלהם. שכניהם בעיר או הכפריים שגרו לידם בכפר. בנסיבות אלו לא היית יכול להיות חופשי במעשיך כי הכל היה מדווח.

על רקע זה מתעמת פאלאדה המתנגד לשלטון ומרכזיותו בכתיבה או בהפגנות קטנות והתוצאה הצרת צעדיו, אי פרסום ספריו, הוצאתו מקרב הסופרים המוכרים ועוד ועוד. בנוסף הוא מוכנס לבית הסוהר בהאשמות שונות חלקן עפ"י ההיסטוריונים נכונות.

הספר עצמו מטלטל לקריאה והוא מדגיש עד כמה האזרח הקטן נרמס ע"י השלטון המקומי והמרכזי. עד כמה חייו אינם שווים כלום ועד כמה הוא תלוי לחלוטין ברצונו הטוב של ראש הכפר שלו או מנהל המחלקה הרלוונטי לעיסוקו. יש משהו מפחיד עד כמה אזרח בעל דעות עצמאיות יכול להיות נרדף אם אינו מיישר קוו עם השלטון או עם הסביבה הצייתנית סביבו. עד כמה ניתן גם במערכת דמוקרטית לייצר חקיקה מגבילה המבוססת בעיקרה על דיכוי השונות לחשיבה עצמית או לדעה עצמאית.

הספר הזה בעיני הוא ספר חובה כדי ללמוד ואף להיזהר משלטון בעל כח רב מדי, מדמוקרטיה שבדרך לגיטימית מבצעת יותר מדי שינוי חקיקה המובילים לדיקטטורה שנולדת מתוך דמוקרטיה. לספר הקדמה של ההיסטוריון הפרופ' צימרמן שמבהירה את התקופה וגם אחרית דבר ביקורתית על הסופר עצמו. שניהם חשובים לקריאה.

שם הספר וכריכתו מבטאים היטב את תוכן הספר.