מה ניתן ללמוד מנטישת ארה"ב את אפגניסטן
|
טליבאן
(150) לארה"ב נמאס להיות השוטר של העולם, אימהות אמריקניות רוצות את בניהן שבים בשלום מהצבא ולכן מדיניות ארה"ב הולכת ומתכנסת ליבשת אמריקה הצפונית.
הטליבאן הרצחני והפנטי ניצח. אחרי 20 שנה ארה"ב ויתרה וחייליה חוזרים לארה"ב ברכבת אווירית וכך גם כוחות בנות בריתה. האמת, הסיטואציה ניתנת להבנה, מה לחייל בריטי או אמריקני בהגנה על אוכלוסייה שאת שפתה אינו מבין, שאת תרבותה אינו מכיר ושאורח חייה ודתה אינם מזוהים על ידו. ככה היה בקוריאה, ככה היה בווייטנאם, ככה היה בעירק וככה יהיה בכל מקום בו המעצמה הגדולה בסופו של דבר מוותרת להתקוממות עממית ודתית.
לארה"ב נמאס להיות השוטר של העולם, אימהות אמריקניות רוצות את בניהן שבים בשלום מהצבא גם אם אינו גיוס חובה כמו אצלנו ולכן מדיניות ארה"ב הולכת ומתכנסת ליבשת אמריקה הצפונית.
ומה לכל זה ולנו? די ברור, טוב שיש לנו ידידה כמו ארה"ב, טוב שאמריקה מגבה אותנו בנשק מתקדם ונוטה להשלים לנו ציוד ותחמושת בעת מלחמות ולקראת סיומן. בסופו של דבר אנחנו מדינה קטנה ודלת משאבים ואיננו מעצמה גם אם לפעמים אנו נוטים לחשוב כך בגלל היותנו מעצמת היי-טק וטכנולוגיה.
כדי לא להיקלע למצב כזה חובתנו לזכור כי רק אנחנו מסוגלים להגן על עצמנו, לא בשיטת "כוחי ועוצם ידי" אבל מאידך הבנה שבסופו של דבר עלינו לסמוך על עצמנו ולדאוג שהתשתית הלאומית תאפשר זאת ולא בהישענות על הבטחות והסכמים גם עם הגדולה בידידתנו.