זכאי אבל חייב ?

עפר דרורי הארץ מוסף שבועי 9.3.07 08.03.2007 23:49
זכאי אבל חייב ?


היום במוסף הארץ התפרסמה תמצית ממה שכתבתי ב- 4.3.07 בתגובה לראיון עם השופט לשעבר שמיר.



זכאי אבל חייב?

בראיון לגידי וייץ מציג השופט לשעבר יצחק זמיר את תפישת עולמו ומתמקד במינוי יעקב גנות למפכ"ל ("תשמעו, אנחנו חולים", מוסף "הארץ" 2.3). לדעתו המינוי אינו ראוי אף שהוא, זמיר, היה אחד השופטים שזיכו אותו במשפט. לטענתו, העובדה שגנות זוכה אינה מכשירה אותו לתפקיד מפכ"ל היות שבית המשפט הרשיע אותו בפועל מבחינה ציבורית.

ברצוני להתייחס לרעיון שאדם יכול לצאת זכאי בדין, אבל מורשע ציבורית. לטעמי, השופטים - ככל שיהיו מורמים מעם - הם בחזקת פקידי מדינה הממלאים תפקיד, שעיקרו לבחון ראיות המוצגות לפניהם ולהחליט אם יש בהן משום עבירה על החוק או לא. אם מתקיימת עבירה על החוק, על השופט לגזור את דינו של החייב בהתאם להוראות החוק ושיקול דעתו. מה שהשתרש אצלנו בארץ, ובמיוחד בבית המשפט העליון, אלה פסקי דין ארכניים שלעתים מגיעים בהיקפם לספרים של ממש, המאפשרים לשופטים "להתבטא" ולפרט בפלפולי דברים את דעתם על גזר הדין עצמו.

אינני משפטן אבל אני תוהה בקול, האם יש בכלל משמעות לדברי הסבר של שופט המזכה נאשם בדין אבל לדעתו האישית עבר הנאשם עבירה מוסרית. האם השופטים הוסמכו על ידי החוק לקבוע מוסריותם של נאשמים?

עפר דרורי

ירושלים



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה