זה מה שהיה

לאוטוביוגרפיה המרתקת הזו נחשפתי בביקור במוזאון מלווי השיירות לירושלים בשער הגיא. המוזאון הזה, אגב, ממש מומלץ עם הילדים (להערכתי מכיתה ה') היות והוא מנגיש את התקופה לדור הצעיר. אני מאמין שיהיו לא מעט מבוגרים שלא הכירו את הנושא במסגרת הידע הכללי על תש"ח ולכן אני ממליץ עליו לכולם. לאחר הביקור במוזאון נחשפתי לספר בחנות של רשות שמורות הטבע. גילוי נאות, השם עמוס חורב היה ידוע אצלנו בבית הוריי. אבי היה חבר של עמוס ושירת תחתיו במסגרת מלווי השיירות לירושלים. לאחר מכן הצטלבו דרכיהם בעת שאבי, יוסף דרורי, שירת בחיל החימוש ועמוס היה קצין החימוש הראשי. אין בהכרות של דור מעלי כדי להטות את העניין הרב שמצאתי בספר. עמוס מתאר את חייו בילדות, לאחר מכן בפלמ"ח, תוך שהוא מרחיב את נושא מלווי השיירות לירושלים. לצד פעילות זו חורב השתתף באירועים נוספים והמשיך לשרת בצה"ל גם לאחר המלחמה. הוא השתחרר בדרגת אלוף כחבר המטה הכללי. לאחר מכן היה מעורב בפעילויות רבות במשק בין היתר היה נשיא הטכניון ועוד. יחד עם חבריו לפלמ"ח עמד בהפגנות לצד החאן בכביש העולה לירושלים ומחה כנגד כוונת הממשלה להקדיש את המקום לזכרו של האלוף המנוח רחבעם זאבי שלא לחם בגזרה. המאבק הצליח והמוזאון הוקם.

באוטוביוגרפיות מסוג זה ניתן ללמוד הרבה פרטים שאינן רשומים בספרי ההיסטוריה, והמתעניינים במלחמת העצמאות וגם בשנות הששים והשבעים של מדינתנו ימצאו עניין רב בספר.