שיחות עם האלוף (במיל.) יצחק פונדק

עפר דרורי בתוך: אתר הגבורה, אפריל 2022 11.04.2022 09:32
יצחק פונדק ב-1973

יצחק פונדק ב-1973


(357) במסגרת מחקר העיטורים והצל"שים שאני מקיים כבר שנים רבות נדרשתי לבירור פרטים ממי ש"היה שם", האלוף במילואים יצחק פונדק שהיה במלחמת העצמאות ראש הוועדה השנייה לאותות הצטיינות, הוועדה שבפועל הייתה הוועדה הקובעת מי יזכה באות הצטיינות ומי ידחה. האלוף פונדק נפטר בשנת 2017 והשיחות אתו התקיימו בסוף 2008 ובתחילת 2009.



שיחות עם האלוף (במיל.) יצחק פונדק [1]

עפר דרורי

 

במסגרת מחקר העיטורים והצל"שים שאני מקיים כבר שנים רבות נדרשתי לבירור פרטים ממי ש"היה שם", האלוף במילואים יצחק פונדק שהיה במלחמת העצמאות ראש הוועדה השנייה לאותות הצטיינות, הוועדה שבפועל הייתה הוועדה הקובעת מי יזכה באות הצטיינות ומי ידחה. [2]

הוועדה של פונדק מונתה באוקטובר 1949 ע"י סגן הרמטכ"ל מקלף אשר מינה את סא"ל יצחק פונדק[3] ליו"ר הוועדה לבדיקת המלצות לאותות הצטיינות. חברי הוועדה לצידו היו: סא"ל זיו[4] וסא"ל נשרי.[5] בכתב המינוי נכתב:

"הנכם מתמנים בזאת לוועדה לבדיקת ההמלצות לאותות הצטיינות בצה"ל. סגן אלוף יצחק פונדק ישמש כיושב ראש הוועדה. עליכם לעבור על החומר שמוין ע"י ועדה קודמת ורוכז בידי מחלקת הסגל, ולהביא המלצות סופיות לחלוקת אותות הצטיינות בצה"ל. כמו כן יהיה עליכם לסגנן ולעבד את החומר באופן סופי [...] עליכם לסיים את עבודתכם עד ליום 25 בנובמבר 1949. על החתום, מרדכי מקלף, אלוף, סגן הרמטכ"ל.[6]

ב-27 בנובמבר הגיש פונדק מכתב למקלף שעיקרו סיכום עבודת הוועדה והמלצות למתן אותות הצטיינות ל-1,137 לוחמים, ולצידו הסתייגות לגבי שלמות העבודה.[7]

הוועדה קיימה 23 ישיבות עד ל-25 בנובמבר, שבהן דנה בכל ההמלצות שהונחו על שולחנה. בתום עבודתה היא המליצה כלהלן:

  1. להמליץ לרמטכ"ל לאשר 1,137 אותות הצטיינות בשבע רמות. מתוך 1,137 המומלצים - 309 חיילים נפלו בלחימה. בנוסף, נרשמו 90 המלצות תחת הקטגוריה "מסופקים", שלגביהם לא התקבלה החלטה סופית של הוועדה.

  2. הוועדה ציינה שנשארו בתיקייה 1,239 המלצות שלא נידונו, וכי אין ביכולתה להשלים את המלאכה ולגבש מסקנות סופיות בנוגע לכל ההמלצות מסיבות שונות:

א. ניסוח ההמלצות נעשה ללא הדרכת הממליצים, כך שאינו אחיד או מאפשר בירור;

ב. אי-דיוק במידע, משום שהרישום נעשה זמן רב לאחר האירועים;

ג. לא ניתן לברר ולבדוק את אמיתות האירועים מסיבות שונות.

מכיוון שהיו לי מספר נקודות פתוחות להבנה קיימתי עם פונדק מספר שיחות בין החודשים נובמבר 2008 ופברואר 2009.

עיקרי הנקודות שלמדתי מהשיחות הנ"ל:

  1. במהלך מלחמת העצמאות לא הייתה סיבה לאף מפקד לתת צל"ש והיה על כן צורך להמתין לפרסום הקריאה לאותות הצטיינות (במציאות היו מפקדים שהעניקו צל"שים במהלך הלחימה).

  2. לדעת פונדק היו 2-3 מח"טים טובים במלחמה, מקלף מח"ט 4 אחד מהם.

  3. הוועדה בראשותו מצאה הרבה מאוד צל"שים ראויים ובן גוריון דרש רק 12 כמניין שבטי ישראל. [8]

  4. בשיחה של בן גוריון עם פונדק, בן גוריון דרש צמצום דרסטי של מספר הצל"שים ופונדק לדבריו טען שזה בלתי אפשרי, "איך אפשר לצמצם 600 צל"שים ל-12, זה פוגע במאות אחרים שמגיע להם". לטענתו בן גוריון התעקש ונתן הוראה לצמצם, עוד נתן בן גוריון הנחייה שהצל"ש צריך להינתן בקרב "בו ניצחנו" ועל כן האפשרות שמירה בן ארי שלדעת פונדק הייתה צריכה לקבל את עיטור הגבורה לא עברה כי בניצנים "הפסדנו".

  5. באותה שיחה המליץ פונדק בחום על הספר "בשדות פלשת"  שלטענתו הוא הספר הטוב ביותר שנכתב על מלחמת העצמאות והיחיד שנכתב במהלכה.

  6. בניסיון לברר האם יש סתירה בעובדה שטקס חלוקת גיבורי ישראל התקיים ביולי 1949 ואילו הוועדה שהוא עמד בראשה היה בנובמבר 1949. לטענת פונדק ולמיטב זכרונו לא הייתה וועדה נוספת אחרי הוועדה שלו. לגבי התאריכים לא הצלחתי לקבל תשובה ברורה. לדעתו פונדק הוא נקרא לבן גוריון שמינה אותו כיו"ר של הוועדה לבחירת 12 גיבורי ישראל. התקיים וויכוח למה רק 12 ? פונדק זוכר הרבה מעשי גבורה, רק מהגדוד שפיקד עליו במלחמה היו 145 הרוגים ורק בחטיבת גבעתי בתקופה של שנה היו 675 הרוגים.

    עפ"י זכרונו של פונדק, בן גוריון התכעס עליו כאשר ערער על המספר ואמר לו בקול "אתה שוב מתווכח?", "12 גיבורים כמניין שבטי ישראל, אנחנו לא זקוקים לגיבורים".

  7. הועדה שלו כללה את בן פרידן מח"ט אלכסנדרוני וסא"ל עמנואל נשרי.

  8. הוועדה התפטרה לאחר העימות עם בן גוריון אבל מחוסר ברירה חזרה לעבודה. נקבע קריטריון ש"גיבור ישראל" יהיה רק מי שבמעשהו גרם לניצחון בקרב. כאמור מי שלא זכתה בעיטור היא האלחוטאית של ניצנים מירה בן ארי ז"ל. מירה יצאה עם מפקד ניצנים לנהל משא ומתן עם המצרים. חייל מצרי הרג את מפקד של ניצנים והיא שלפה את אקדחה והרגה את ההורג המצרי. היא נורתה ונהרגה אבל מכיוון שניצנים נפלה היא לא קיבלה את העיטור שהיה מגיעה לה.

  9. בעקבות שיחה שקיים פונדק עם בן פרידן בניסיון לברר האם הייתה וועדה נוספת אחרי התפזרות הוועדה שלהם, גם לדעת פרידן לא הייתה וועדה נוספת.

  10. פונדק זוכר שאחרי שמסר את ההמלצות לרמטכ"ל , הרמטכ"ל חשב שההמלצות לא מאוזנות מבחינת חיל האוויר וחיל הים וכו' והוקם צוות קטן נוסף לבדיקת העניין פעם נוספת.

  11. עפ"י זכרונו בן גוריון קרא לו לעמוד כיו"ר הוועדה, התקבלו 600 המלצות שהוגשו למקלף, סגן הרמטכ"ל. הוספו נציגים של חיל האוויר וחיל הים, והורדו במקומם אחרים, זה היה סדר הוועדות כפי שהוא זוכר. [9]



[1] יצחק פונדק 1913-2017

 

[2] השיחות התקיימו בחודשים נובמבר 2008 ועד פברואר 2009.

[3] מג"ד 53 במלחמת העצמאות ומח"ט 9 לאחר מכן. שימש כמפקד גיסות השריון ב-1953, ובשנת 2013 הוענקה לו דרגת אלוף לאחר שההבטחה לדרגה של משה דיין לא קוימה, ובכך היה לאלוף המבוגר ביותר בצה"ל.

 

[4] מפקד גדוד 33 במלחמת העצמאות ולאחר מכן מח"ט "אלכסנדרוני", מוכר יותר בשם בנץ (בן ציון) פרידן.

 

[5] אף שלא הוזכר בכתב המינוי, אריה גולעד שהיה בדרגת "ראש טייסת", המקבילה לדרגת רס"ן היום, שימש בפועל כמזכיר הוועדה. עובדה זו עולה מתכתובת שלו לאחר סיום עבודת הוועדה השנייה.

 

[6] א"צ, 1979-159-3.

[7] מכתב של סא"ל יצחק פונדק (בשם הוועדה לאותות הצטיינות) אל אלוף מרדכי מקלף, סגן הרמטכ"ל, 27 בנובמבר 1949, א"צ, 1979-159-3. במכתב מופיע סיכום עבודת הוועדה (הוועדה השנייה). חלק זה מבוסס על מכתבו של פונדק.

[8] במחקר אחר אני מוכיח שהמידע הזה אינו מדויק, הייתה דרישה של בן גוריון לצמצם את הכמות בצורה דרסטית אבל המספר 12 כפי הנראה לא נאמר ע"י בן גוריון כפקודה.

[9] תהליך דומה מתואר במאמר: זאב לכיש, 'כיצד נבחרו הגיבורים', עלי זית וחרב, כרך י"ח, 2019.

 



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה