הקם להורגך השכם להורגו

נראה שאין כמעט מערערים על הצדק שבתקיפת צה"ל את מתקני השיגור והייצור של החמאס בעזה ואת סיכולו של מוחמד ג'עברי ברכבו.

גם הפעם התגייסה ישראל כולה להצדיק ובצדק את התקיפה ואת פעילות צה"ל שנועדה להשיב את השקט לתושבי הדרום.

ברכות לצה"ל ולשב"כ על התחלה טובה של מבצע "עמוד ענן", פגיעה בראש הזרוע הצבאית של החמאס וברקטות ארוכות הטווח של החמאס.

השאלה הנשאלת מדוע היינו צריכים להמתין כל כך הרבה זמן עד לתקיפה ובפועל להפקיר את תושבי הדרום לגחמותיהם של ארגוני הטרור ברצועה. המדינה בראש ובראשונה אחראית על ביטחונם של תושביה והשלמה עם כעשרת אלפים רקטות שנוחתות על ראשם במשך שנים נראית תמוהה.

איני רוצה להגיד שאם הטילים היו נופלים על ירושלים היינו מגיבים אחרת כי אני זוכר היטב חודשים של ירי בלתי פוסק על תושבי גילה בירושלים וללא תגובה. אני גם זוכר ימים בהם נפלו טילים מעיראק על תל אביב ורמת גן וגם שם לא ממש הגבנו, כך שהבעיה אינה דווקא בטילים הנופלים על הדרום אלא בעצם ההבלגה שלנו ו"ההתרגלות" למצב מטורף שכזה.

השינוי צריך להיעשות לא בהקשר של יישובי הדרום דווקא אלא בהתייחס לזכותה של המדינה להגן על עצמה וזאת גם בדרך של התקפה. לאורך ההיסטוריה ההבלגה "עלתה" יותר מאשר התקפה וכפי הנראה איננו שונים בזה משאר מדינות העולם.

מי ייתן שמבצע זה ששמו "עמוד ענן" יהווה את אותו "עמוד ענן ההולך לפני המחנה" ומבשר שינו מדיניות אמיתי בהתייחס להגנה על תושבי המדינה באשר הם.

סיכול ג'עברי, 14 בנובמבר 2012

תקיפת משגרים תת קרקעיים בעזה 15 בנובמבר 2012, הרקטה מתפוצצת כתוצאה מהתקיפה