תושבי הדרום ראויים ליותר
|
מפרטי הסכם הפסקת האש שנחתם עולה כי החמאס מקבל הכרה רבה יותר ממה שהייתה לו ערב המבצע * תושבי הדרום ראויים בעבר וגם בהווה להגנה מלאה יותר על גופם ולא פחות מכך על נפשם
למעלה מעשור שתושבי הדרום סובלים על בסיס כמעט יומי מפגיעת רקטות ובעיקר אזעקות מרקטות ופצמ"רים המשבשים את חייהם, מטילים חרדות עליהם ועל ילדיהם, מציפים את חייהם במתחים ופוגעים משמעותית באיכות חייהם.
בחודשים האחרונים הירי הבלתי פוסק הוביל את הממשלה להחליט על מבצע "עמוד ענן" שעכשיו התבשרנו על סיומו לאחר כשבעה ימי לחימה.
היקף הפגיעות והנזק שנגרם ברצועת עזה עדיין לא ברור כמו גם השפעתו על מקבלי ההחלטות בחמאס. מה שברור הוא היקף הנזק שנגרם לנו כתוצאה מהמבצע ובעיקר מהשנים שקדמו לו. בטלוויזיה ניתן היה לראות בשבוע המבצע לא רק הפצצות ישראליות ושיגורים של כיפת ברזל אלא גם ראיונות עם משפחות שילדיהם בני השלוש עשרה לא מכירים מציאות אחרת מהמציאות בהווה, כלומר אזעקות בלתי פוסקות, ריצה למרחבים מוגנים, פחד להסתובב מחוץ לבית ועוד. נערים ונערות אלה יושפעו מן הסתם מהטראומה הזו עוד שנים רבות ואולי גם למשך כל ימי חייהם.
האם המבצע האחרון יביא להם את השקט הנפשי המיוחל? נכון לעכשיו אין לדעת. השאלה המרכזית לדעתי היא האם מרכיב ההרתעה של מדינת ישראל נחלש או התעצם. כמי שחושב שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה, וגם יודע שלכל אמצעי ימצא האמצעי שכנגד נראה לי שבחינת מרכיב ההרתעה היא המרכזית בהתייחס לעתיד.
מפרטי הסכם הפסקת האש שנחתם עולה כי החמאס מקבל הכרה רבה יותר ממה שהייתה לו ערב המבצע, בנוסף הוא מקבל הסכמה לפתיחת המעברים מהרצועה ואליה נושא שהיה טאבו אצלנו במשך שנים ואף נלחמנו עליו בכל האמצעים שעומדים לרשותנו כולל חסימת המרמרה ושאר כלי שיט שניסוי לפרוץ את ההסגר. החמאס גם הצליח מבחינתו לירות ולפגוע בהרבה מערי ישראל, כולל במרכז הארץ כולל הורדה של תושבי ירושלים ות"א למקלטים מספר פעמים.
האמת היא שאיש מתושבי המדינה לא רוצה להתחלף בראש הממשלה שעליו לקבל החלטות המתחשבות בצרכים צבאיים כמו בצרכים מדיניים והכל תחת לחץ כפי הנראה חזק ביותר של מדינות אירופה וארה"ב. מצד שני אי אפשר שלא לחשוב על מספר דרכים ללחץ על שלטון החמאס שלא הופעלו אפילו לא במבצע זה בטרם כניסה קרקעית. לא ברור מדוע למשל לא נותק החשמל לרצועת עזה כאשר מרביתו מסופק ע"י ישראל, החשכת הרצועה לא חייבה אפילו הפצצות מהאוויר. גם מעבר הסחורות והדלקים לתוך הרצועה המשיך בכל ימי המבצע, לא מדובר בקמח ובתרופות המוגדרות כסיוע הומניטרי אלא בדלק, בחומרי בנייה ועוד, מוצרים שמניעתם הייתה מחבלת במאמץ המלחמתי של החמאס ואולי הייתה גם מקוממת את תושבי עזה גם כנגד שלטונם.
כידוע כמעט בכל מערכה צבאית, לא ניתן להשיג הכרעה מהאוויר בלבד, ניתן לקבל הישגים רבים אבל לא הכרעה, זאת למדנו במבצעים ובמלחמות האחרונות שלנו ואף שאנו בעלי ניסיון בהבנה במה לא ניתן להשיג הכרעה אנו נופלים כל פעם מחדש באותם בורות.
כמו כולם גם אני מייחל לשקט ושלווה בעיקר לתושבי הדרום שהם בפועל המגן של כולנו והם גם שלמו את המחיר היקר ביותר בעשור האחרון אבל יש לזכור שחוסנה של מדינה נמדד לא רק בכמות מטוסי הקרב שלה אלא גם בחוסן של תושביה לאורך שנים. תושבי הדרום ראויים בעבר וגם בהווה להגנה מלאה יותר על גופם ולא פחות מכך על נפשם וזאת בדרך של הסרת האיום עליהם ועל רכושם.