למה שמחתי שרובי ריבלין נבחר לנשיאות
|
על שני אלה... ועל עוד הרבה סיבות אחרות שמחתי על בחירתו של ריבלין לנשיא המדינה
אנחנו האזרחים חסרי כל השפעה על בחירת נשיא המדינה, ככה זו השיטה אצלנו אז מה שנותר לנו לשמוח או להיעצב על הבחירה של נבחרי העם.
אני שמחתי.
לפני כמה שנים בהיות ריבלין יו"ר הכנסת הוא היה הדמות המרכזית כנהוג אצלנו בטקס בהר הרצל המסיים את יום הזיכרון ופותח את יום העצמאות. ריבלין ממלכתי כמו תמיד נשא ברכה ובעת ההצהרה על הדלקת המשואה השתנק קולו מהתרגשות ונדמה לי שאפילו הזיל דמעה. בן האדם הזה מצא חן בעיני בעיקר בגלל היותו בן אדם, אנושי ומתרגש.
באירוע אחר שאני זוכר, שוב בתפקידו כיו"ר הכנסת נלחם ריבלין על זכותו של ח"כ אחמד טיבי לנאום ולהשמיע את דעת המיעוט. "העליהום" עליו מצד מפלגתו היה גדול במיוחד מיו"ר מפלגתו ואני אמרתי לעצמי כמה אומץ וכמה שאר רוח צריך אדם כדי להילחם על זכותו של אדם להשמיע את דעתו שהיא הפוכה משלך.
על שני אלה ועל עוד הרבה סיבות אחרות שמחתי על בחירתו של ריבלין לנשיא המדינה.