עוד השלכות שליליות של מבצע צוק איתן

לאחרונה פורסם כי לראשונה מזה כמה שנים המשק הישראלי נמצא בצמיחה שלילית. מקורות באוצר מסרו כי הסיבה היא מבצע "צוק איתן". אם הפרשנות אכן נכונה מסתבר כי תוצאותיו של המבצע בעייתיות לא רק במישור הצבאי אלא גם במישור הכלכלי.

אם נשים בצד את דברי ההרגעה שמנסים לשכנע אותנו בהם תישאר בעינה השאלה המרכזית ללא תשובה. כיצד נזקקה מדינת ישראל על צבאה הגדול לחמישים ימי לחימה שגם בסופם לא הושגה הכרעה והכל כנגד ארגון טרור המונה פחות מעשרים אלף לוחמים. כיצד גבורתם האישית של הלוחמים והמפקדים לא הביאה את התוצאות המקוות שלא לדבר על הפער האדיר בטכנולוגיה ובמשאבים שיש למדינת ישראל אל מול החמאס.

מסתבר שקברניטי המדינה בדור המייסדים לא לחינם קבעו את מרכיבי תורת הביטחון של ישראל שאחד המרכזיים שבהם היא לחימה קצרת ימים היות ואין למדינת ישראל את היכולת הכלכלית למלחמה ארוכה. מסתבר שמה שהיה נכון במאבק נגד חמש צבאות ערב לפני חמשים שנה נכון שבעתיים מול ארגוני טרור. מה שלא למדנו ממלחמת לבנון השנייה, לא למדנו גם במבצע צוק איתן ועכשיו מסתבר שהמחיר הכלכלי גדול ויש בו השפעה על הכלכלה הישראלית כולה.

אולי כדאי לחשוב מחדש על כל הנשק המדויק והסטרילי שאנו רוכשים שעולה מיליוני דולרים ונועד להבטיח פגיעה במחבל בדירה דרך חלון ביתו והכל כדי לא לפגוע בשכנו שנמצא חמשה מטר ממנו. אולי כל הפצצות החכמות המדויקות האלה תורמות גם הן לתלות הבלתי אפשרית שלנו בארה"ב שחייבה באמצע מבצע כנגד ארגון טרור לבקש ולקבל תחמושת מארה"ב במהלך המבצע כאילו נלחמנו מול כמה מדינות ערב במקביל.

משהו ללא ספק השתבש אצלנו והשינוי המתבקש צועק לשמיים.

כאשר קמים עלינו לכלותינו לא צריך להפעיל נשק כירורגי, את הכירורגיה נשאיר למנתחים וכאשר יורים עלינו נגיב בעוצמה בפצצות טיפשות שעולות מעט ועושות נזק גדול כפי שראוי למחבלים ולשולחיהם לקבל.

חייב להיות שינוי כי אם לא נמצא עצמנו חלילה במבצע הבא נלחמים במשך חודשים והורסים במו ידינו את הכלכלה הישראלית כולה.