חשבתם שמספר הפלאפון שלכם חסוי? אז זהו... שלא.

אדם רוכש פלאפון ומבקש מחברת הסלולר שמספרו יהיה חסוי. זה רצונו וחברת הסלולר מחויבת בחוק לכבד את בקשתו. מסתבר שדווקא רשויות החוק הן שלא מכבדות את פרטיותו של האדם. אם חשבתם שאולי מדובר על צורך הקשור לביטחון המדינה, טעיתם, ואולי חשבתם שזה צורך משטרתי בפענוח פשעים, טעיתם גם כאן.

מסתבר שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פונה לחברות הסלולר עם מספר הזהות שלנו, משלמת תמורה השרות ומקבלת את מספר הפלאפון שלנו כולל החסוי. הלמ"ס היא מעל לכול, יש חוק המסמיך אותה לקבל כל מידע לצרכים סטטיסטיים ולכן הלמ"ס פונה מזה שנים לגופים ממשלתיים רבים כמו משרד התחבורה, משרד האוצר על יחידותיו ושואבת מידע רב על אזרחי ישראל והכל לצרכים סטטיסטיים שהיא ממונה עליהם.

מבקר המדינה חשף לאחרונה את העובדה המתוארת והצביע על כשל עקרוני בהבנת החוק של הלמ"ס מול צורכי הפרטיות של האזרחים. עפ"י המבקר ועפ"י הבנה בסיסית של אדם מהיישוב מידע סטטיסטי מתייחס למידע שלא משויך לאדם מסוים ולכן לדוגמא ההכנסה של תא משפחתי או הרכוש של תא משפחתי בהשוואה למשפחות אחרות במקום היישוב בו הוא מתגורר, יש בה משום צורך סטטיסטי אבל מספר הפלאפון של האזרח אינו מידע סטטיסטי אלא מידע נקודתי. גם אם יגידו בלמ"ס שהמידע נחוץ להם לשם הידיעה שברשות אדם יש פלאפון ניתן לספק מידע זה ללא מספרו.

שורה אחרונה, המידע הפרטי שלנו עובר לרשויות גם כאשר הצהרנו במפורש שאנו רוצים שישמר פרטי והכל בשם הצורך "הסטטיסטי". נקווה שמבקר המדינה יצליח במאבקו.