לאחרונה נמסר כי שר הפנים דרעי החליט לחייב את השימוש בתעודות זהות דיגיטליות ביומטריות הכוללת טביעות אצבע ותווי פנים ולצדם הקמת מאגר של נתונים אלו.

בעבר כתבתי רבות בסכנות שיש בהקמת מאגר כזה ובעיקר ביכולות המוגבלות למנוע דליפה ממנו. לצערי הכוחות הפועלים היו חזקים מדי ומי יודע אם גם שיקולים נוספים הצטרפו אליהם. מכל מקום בעיני יש שתי סכנות במאגר כזה.

הסכנה הראשונה היא בעצם קיומו וביכולת של המשטר לעשות בו שימושים שבעיני לא ראויים. מאגר תמונות איכותי יכול לאפשר לממשל לזהות מרחוק אנשים ולא רק טרוריסטים ולתייג אנשים עפ"י דעותיהם בעת השתתפות בהפגנות. במדינה דמוקרטית דעתו של אדם היא רכושו הפרטי והחוק מקפיד במיוחד לאפשר לכל אזרח להביע את דעתו בקלפי בצנעה מרבית מבלי לחשוף את דעתו.

הסכנה השנייה מובנית בעצם היות המאגר הזה בידיו של משרד ממשלתי אזרחי. אני טוען כי גופים אזרחיים במדינה לא מסוגלים לאורך זמן למנוע הדלפות מתוכם מהעדר תרבות ארגונית מתאימה. גם גופים ביטחוניים מסווגים מתקשים בכך אבל גופים אזרחיים לא יוכלו לעמוד במשימה. דליפת נותנים מהמאגר עלולה להפליל אנשים חפים מכל פשע, לשבש חקירות ואף להעמיד בסכנת נפשות אזרחים העוסקים בפעילות ביטחונית מסווגת.

יתרה מכך, כל מטרתו של המאגר כפי שמפרסמים מקימיו היא למנוע גניבת זהויות. בתקופת הניסוי הוכח שהמאגר לא מונע מצב זה לא בגלל גורמים עוינים אלא בגלל חוסר הקפדה בזיהוי הפונה בעת הוצאת התעודה. המדינה יכולה להשיג את מרבית היתרונות בתעודות החכמות הביומטריות אם לא תשמור מאגר עם הנתונים האלה אלא תסתפק במידע על התעודה עצמה.

הפרסומים השונים של משרד הפנים מצביעים על מדינות רבות העשות שימוש במאגר ביומטרי ואף הדוגמא של ארה"ב נכללת בהם. כל מי שנסע לארה"ב יודע כי הוא נדרש למסירת טביעת אצבע בעת קבלת הוויזה אבל מרבית הפונים לא יודעים כי אזרחי ארה"ב לא נדרשים למידע זה כי הוא מנוגד לחוק. ארה"ב יכולה לדרוש ככל העולה על רוחה מאזרחים זרים כי חשקה נפשם לבקר בניו יורק אבל אינה יכולה לדרוש זאת מאזרחיה היא.

לסיכום, זה רק עניין של זמן שיתגלו הסכנות במאגר הביומטרי שמלכתחילה לא היה צריך להיות מוקם.

דברים שכתבתי בעבר בנושא:

מאגר ביומטרי – בעיקר סכנה ופחות תועלת, יולי 2009

"התחמנות" בהחלטה על מאגר ביומטרי בהתנדבות לשנתיים, נובמבר 2009