ושוב אנו עולים אל ההר
|
אבן זכרון בהיכל הזכרון
(582) ושוב אנו עולים אל ההר. עולים אל החברים שנשארו צעירים מאז ולתמיד
ושוב אנו עולים אל ההר. עולים אל החברים שנשארו צעירים מאז ולתמיד. השנה הושלם היכל הזיכרון בהר הרצל כך שמהלך הטקס לא הופרע בהלמות פטישים ובצעקות בערבית של הפועלים. גם מקום הטקס שהיה במשך עשרות שנים בראש ההר ליד קברות החיילים האלמונים של מלחמת יום הכיפורים הועתק להיכל הזיכרון בתוכו. המקום בהחלט מכובד ועדיין השינוי יכול לעורר תהיות, לא היה זה יום הזיכרון לחללי צה"ל אלא יום הזיכרון לחללי מלחמת יום הכיפורים ונדמה לי שמיקום הטקס הישן היה סמלי יותר.
השנה מערכת ההגברה עבדה וגם זה שינוי לטובה משנים קודמות. הורגש כי גורם כל שהוא במשרד הביטחון הפיק לקחים.
שורות הקברים לא השתנו אבל רבים הקברים שאין לצדם בני משפחה. קרובי המשפחה מזדקנים וחלקם כבר הלכו לעולמם לפגישה מחודשת עם יקיריהם. החברים הם המייצגים וגם הם מתבגרים, מי יגיע לטקס האזכרה השנתי עוד עשר ועשרים שנה? ואולי זו דרך העולם? אין יום שנה לחללי מלחמת השחרור ויתכן שכך נכון?
רק כאשר יצאתי מבית הקברות שמעתי ברדיו דברי ביקורת שאף אחד מחברי הממשלה לא היה בטקס. אישית לא הרגשתי בחסרונם. נשיא המדינה ייצג את הממלכה בכבוד ויתכן אף שאין צורך בריבוי מכובדים שרק מייגעים את הקהל בדבריהם, איני יודע. ראש הממשלה התנצל וביום שכזה התנצלותו מתקבלת.
אי אפשר שלא לחוש באובדן הכבד של הדור. כאלפיים ושבע מאות חיילים נהרגו במלחמה ועוד אלפים רבים של פצועים. אובדן של פוטנציאל אדיר למדינה ועצב ושכול למשפחות.
מי ייתן ויבוא שלום על הארץ
אבן זכרון בהיכל הזכרון לזכרו של יהודה שאול ירד, לוחם בפלוגה י' של גדוד 79 ושל דב שדה טנקיסט בגדוד הטנקים 79 שנפלו במלחמת יום הכיפורים