חיל האויר שלי

לפני שנים רבות התקבע אצלי שיר יפה שכתבה נעמי שמר ושרה שושנה דמארי על חלקו של חיל האויר בהגנה על המדינה "רכב אש".

במלחמת ששת הימים כולנו היינו אסירי תודה לחייל המופלא הזה על שהשמיד את חילות האוויר של מדינות ערב בשלוש שעות ואפשר פריצת השריון למרחבי סיני וכיבושם.

במלחמת יום הכיפורים כחייל סדיר בסיני המטוסים היחידים שראינו היו מטוסים מצריים ועירקיים והם תקפו אותנו. התחושה הייתה קשה ולימים התחזקה עם מחקרים שהתפרסמו על חלקו של חיל האוויר במלחמה כאשר פורסם ספרו של אורי בר יוסף "מלחמה משלו".

בכל מחזור גיוס מאותרים הטובים ביותר לקורס טייס ואני בטוח שאם יש ביקורת היא יותר על דרך ההפעלה של הכוח ולא על צוותי האויר עצמם.

בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" שאלו רבים את עצמם, היכן היה חיל האויר? ולא רק הוא, נדמה שכל הצבא הלך לישון.

מזה זמן רב בתוך המלחמה עולה כי חיל האויר מתעלה על עצמו. חיסול נסראללה לצד פגיעה אנושה באנשיו במבצע הביפרים של המוסד. ועכשיו ההתקפות החוזרות על איראן כדי למנוע ממנה להשיג נשק גרעיני. אין משפחה בישראל שלא רואה את הנעשה ומתפללת לשלומם של צוותי האויר ביום ובלילה והכל כדי לשמור על המדינה ואזרחיה. לצד שאר הצבא וכוחות הביטחון חיל האויר ייזכר על פעולתו המסוכנת בשרות המדינה.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱ־לֹהֵינוּ וֶאֱ־לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַשָֹּם עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְּהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ, שֶתִּשָֹּאֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים לְשִֹמְחָה וּלְשָׁלוֹם, וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וּמֵרוּחוֹת שֶׁאֵינָן מְצוּיוֹת, וּמִכָּל מִינֵי תָּקָּלוֹת בַּהַמְרָאָה, בָאֲוִיר, וּבַנְּחִיתָה, וּמִמִּינֵי פֻּרְעָנוּיוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא.

הֱיֵה נָא מַצְלִיחַ דַּרְכֵּנוּ, חַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ לְהָגֵן בְּאֶבְרַת קָדְשֶׁךָ עַל שְׁמֵי יִשְֹרָאֵל, וּתְעַטְּרֵנוּ בְּמָגֵן יְשוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן, כִּי אַתָּה תִשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל בְּרַחֲמִים, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.