סיפורו של גדוד 79 במלחמת יום הכיפורים – היומיים הראשונים
סיפורו המופלא של גדוד הטנקים 79 ביומיים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, אבדותיו הרבות ושילוב גדוד 196 בתוך גדוד 79 במלחמה
גדוד 79 (גדוד סופה) היה ממוקם ערב המלחמה במחנה הקבע ברפידים. הגדוד כלל שתי פלוגות טנקים ופלוגת חרמ"ש אחת. פלוגות הטנקים היו פלוגה ו' בפיקוד זאב פרל, פלוגה ח' בפיקוד עמוס וינטרוב ופלוגת החרמ"ש, פלוגה י' בפיקוד יחיעם ששון. מפקד הגדוד היה מוני ניצני והסמג"ד היה יעקב יעבץ. הגדוד היה שייך לחטיבה 401.
מספר עפר דרורי מתוך הספר "פלוגה י' בסופה":
"ביום ד' (3.10) הוכרזה כוננות ג' שבעקבותיה בוטלו כל החופשות. המג"ד מוני ניצני, אסף את כל חיילי הגדוד בחדר השק"ם הגדודי וסיפר לנו על התרגיל רחב הממדים שמבצע הצבא המצרי. כמו כן ציין באוזנינו כי הכוננות מוטלת על פי הנחיות הצבא כדי להרתיע את המצרים מפני אפשרות של המשך התרגיל מעבר לתאריך שנקבע עבורו, והפיכתו למבצע "אמיתי" וצליחת התעלה. לאחר שסיים לספר לנו את פירטי התרגיל ויעדיו כולל הערכות המודיעין הרשמיות סיכם את דבריו בהערכה אישית.
אני זוכר עד היום את המילים שבהם השתמש מוני "... אני מאמין שזו הולכת להיות מלחמה ולכן אנחנו נערך בהתאם...".
ההנחיה הראשונה שנתן המג"ד היתה להוציא את כל רק"ם הגדוד מהמחנה ולפרוס אותו בשטח הפתוח הרחק מהמחנה תחת רשתות הסוואה. באותו יום יצאו הפלוגות הלוחמות ממחנה הגדוד, הטנקים והנגמ"שים פוזרו בשטח בחניון יום והוסוו תחת רשתות הסוואה. שגרת היום היתה די עצלה גם משום ההכנות לקראת הירידה לקו וגם בשל הפיזור שלנו בשטח. באותו יום היה מתוכנן יום ספורט חטיבתי ועד לרגע האחרון לא היה ברור האם הוא יתקיים או יבוטל. בסופו של דבר נלקחו מהפלוגה האנשים אשר השתתפו במקצועות הספורט השונים וייצגו את הגדוד, ואילו שאר החיילים נשארו בגדוד. בלילה חזרנו לישון בביתנים שלנו במחנה, ובאור ראשון למחרת בבוקר הוצאנו שוב את הכלים לשטח באותה תרגולת של היום הקודם".
ביום הכיפורים ה- 6.10.1973 לקראת השעה 1100 בבוקר נשלחה פלוגה י' לגזרה הצפונית לחבור לגדוד 9 ובפועל נפרדה מהגדוד.
שתי פלוגות הטנקים המקוריות של הגדוד ו' ו- ח' נשלחו לגזרה המרכזית, פלוגה ו' על ציר חביבה לכיוון הפירדאן (מעוז חזיון) ופלוגה ח' ומפקדת הגדוד על ציר טליסמן לכיוון מעוז פורקן. שתי הפלוגות נתקלו בסדרת מארבי חיר מצריים במהלך התנועה ונפגעו קשה מאוד כבר בלילה הראשון ולמחרתו ביום א'. מ"פ ו' זאב פרל נפצע ביום שבת ה 6.10 בלילה וחילץ עצמו רגלית בסיוע נהג הטנק שלו. שרידי הפלוגה נעו מזרחה לחניון כאשר 3 טנקים בכושר נסיעה גוררים 3 טנקים פגועים. מ"פ ז' עמוס וינטרוב נהרג ביום שבת ה 6.10 בלילה לערך בשעה 2300. במקביל ביום שבת לפני הצהרים נשלח הסמג"ד המקורי של הגדוד יעבץ לביר תמדה להביא פלוגת טנקים נוספת מביר תמדה (שהיתה מיועדת להיות פלוגה ז' הפלוגה השלישית של הגדוד), מקום ההתארגנות של גדוד 196 שהיה שייך לחטיבה 460. יעבץ קיבל פלוגה (בפיקוד שמיר אברהם) שהיתה בפועל אילתור של צוותים ולא פלוגה אורגנית שהיתה בגדוד ונע עמה עד לטסה. בטסה קיבל יעבץ הנחיה ממחט 14 אמנון רשף לנוע ככוח עצמאי לכיוון תעוז טלויזיה. יעבץ עם פלוגה ז' יצר קשר עם מוני בהתקרבו לטלויזיה אבל לא נוצר קשר פיזי בניהם היות וקיבל משימה עצמאית מהמח"ט לנוע לכיוון תעוז טלויזיה.
במהלך היום השני למלחמה קיבלה חטיבה 14 אחריות על הגזרה המרכזית בתעלה וגדוד 79 הועבר לכפיפות החטיבה. במקביל גדוד 52 שהיה שייך לחטיבה 14 והיה ממקום בגזרה הדרומית הוכפף לחטיבה 401 שקיבלה אחריות על גזרה זו.
מספר המג"ד מוני: "יצאנו מערבה עד לטסה שם קבלנו פקודה במפקדת החטיבה ונענו מערבה, כאשר פלוגה ו' בציר חביבה לכיוון הפירדאן ופלוגה ח' יחד אתי על ציר טליסמן לכיוון פורקן. הגענו לאזור "נוזל" עוד לפני חשיכה כי אני זוכר שעצרנו להרכיב זרקורי כסנון על הטנקים. בדרך נתקלנו במארבי חי"ר רבים. ביום א' (7.10) בבוקר חבר הכוח של מצנע (גדוד 196) לגדוד 79 ובפועל ניהל אש עם המצרים מצפון לגדוד 79 בחלק הצפוני של רכס "נוזל". במשך יום א' נהלנו אש מאזור "צידני" מטווח של קילומטר וחצי עם כוח מצרי שהסתער על מעוז "פורקן" ממזרח למערב. אנחנו ירינו על הכוח המצרי מהעורף והצלחנו לשבור את הההתקפה שלהם על "פורקן" פעמיים. בשעה 1630 לערך אני נפצעתי כאשר הפגז האחרון שירינו היה לטווח 1700 מטר. אני זוכר את עצמי שוכב על רצפת הצריח של הטנק. הטען/קשר שלי צחי כהן שהיה הקמב"ץ פינה אותי על גבי הטנק יחד עם נגמ"ש המג"ד שהיה בפיקוד הקש"א עד לטסה. אני זוכר שצחי חבש לי את הראש עם תחבושת אישית. בטסה הורידו אותי מהטנק ואני זוכר מסוק ורוטור מסתובב מעלי. לאחר מכן נודע לי שהיה זה המסוק של האלוף ישראל טל אשר פינה אותי עד לבית חולים שדה ברפידים. ברפידים התעוררתי פעם נוספת ואני זוכר את פניו של חובש מילואימניק שטיפל בי. החובש היה מוכר לי היות והיה בעבר סמל מחלקה שלי בגדוד 50. מרפידים פוניתי במטוס דקוטה לבית חולים בבאר שבע. אני זוכר שבמטוס התעוררתי פעם נוספת וראיתי את ערן דולב שהיה קצין רפואה של הפיקוד. בבית החולים באר שבע התעוררתי במרתף עם אורות ירוקים חזקים מעלי (כנראה חדר ניתוח), אני זוכר שראיתי את הרופאים ושוב חושך. התעוררתי אחרי מספר ימים במיטה בבית החולים במלחקה הנוירוכירוגית כאשר מולי מיכל פלוט שהיתה חיילת בגדוד. בקשתי ממנה שתצלצל לאשתי זוהר. מיכל צלצלה לזוהר ובישרה לה שנפצעתי קשה בראש. זוהר הגיעה עם חברה ומצאה ואתי במיטה כאשר עיני מוצפות שטפי דם. כאן התחילה המלחמה השניה שלי".
חגי תור שהיה מ"מ בפלוגה ח' הגיע למחנה הגדוד ברפידים ביום שבת 6.10 אחר הצהרים. הוא מצא במחנה הגדוד טנק שחזר מסדנא, חגי ציוות לו צוות, חימש וזיווד את הטנק ויצא בנסיעה על הזחלים לכיוון התעלה וחבר למוני המג"ד ביום ראשון (7.10) ב 0900 לערך. חגי הצטרף ללחימה של הגדוד ולאחר פציעתו של מוני תפס פיקוד על יתרת הכוח שהיה מורכב משרידי פלוגה ח' וכן טנקים נוספים שהיו במקום (כנראה מגדוד 184).
בפועל בסופו של היום השני למלחמה ה- 7.10 גדוד 79 המקורי נפגע אנושות. פלוגה י' נפגעה קשה ונגרעה ממצבת הכוחות בגזרה הצפונית, ושתי פלוגות הטנקים המקוריות של הגדוד נפגעו קשה ובפועל חדלו מלהתקיים. שרידי פלוגה ו' נשארו ללא מ"פ וצורפו לגדוד 184, ושרידי פלוגה ח' עם טנקים נוספים המשיכו להלחם בפיקוד חגי תור. הפלוגה החדשה שהגיע וכונתה פלוגה ז' והיתה ת"פ הסמג"ד יעבץ גם היא חדלה מלהתקיים לאחר שיעבץ נהרג , כאמור כוח זה לא חבר אל הגדוד אלא נשלח ככוח עצמאי לכיוון התעוז טלויזיה.
מצנע יחד עם שתי פלוגות טנקים שהיוו את גדוד 196 ללא פלוגת מפקדה, הגיעו לגזרת הלחימה של הגדוד ביום ראשון מוקדם מאוד בבוקר והיו מצפון לגדוד בחלק הצפוני של רכס "נוזל".
חטיבה 460 (חטיבת בית הספר לשריון) כללה את גדוד 198 שהיה גדוד קמ"ט (קורס מפקדי טנקים) וכלל 4 פלוגות, שתי פלוגות טנקי שוט (כ' ו- ל') ושתי פלוגות טנקי מג"ח (ז' ו- ח'). גדוד 196 היה גדוד קק"ש (קורס קציני שריון) וכלל 2 פלוגות, פלוגת מג"ח ופלוגת שוט. מפקד גדוד 196 היה עמרם מצנע והסמג"ד היה נתן בן ארי. החטיבה הוקפצה לסיני ביום חמישי בערב. ערב ההקפצה, בשבטה, בוצע שיבוץ מחדש של הגדודים כאשר הגדודים אורגנו מחדש לפי סוג הטנקים. גדוד 198 קיבל את פלוגת השוט מגדוד 196 ואילו גדוד 196 קיבל את שתי פלוגות הקמ"ט / מג"ח של גדוד 198 בנוסף צוותו 3 פלוגות נוספות לטנקים שהיו במקום מאנשי תח"ש, ביסל"ש ואנשים שלא היו משובצים באותו הזמן כך שבסופה של התארגנות היו לגדוד 196 שש פלוגות מג"ח עפ"י הפירוט: פלוגת מג"ח מקורית של גדוד 196 קק"ש בפיקוד שאשא, פלוגת מג"ח מגדוד 198 - פלוגה ז', בפיקוד רמי מתן, פלוגת מג"ח מגדוד 198 - פלוגה ח', בפיקוד נמרוד גאון ושלוש פלוגות חדשות בפיקוד אריה וויסמן, שמיר אברהם ומשה בדש. ההתארגנות של גדוד 196 היתה בימ"ח בביר תמדה וההתארגנות של גדוד 198 היתה ברפידים. גדוד 196 העביר כאמור פלוגה אחת לגדוד 79 בפיקוד שמיר (שמרלינג) אברהם ופלוגה שניה לגדוד 184 בפיקוד משה בדש. בנוסף העביר הגדוד 2 פלוגות (הפלוגה של שאשא והפלוגה של אריה וייסמן) תחת פיקוד לפידות (שהיה מג"ד לשעבר של גדוד 196 ללא גדוד) כבסיס לגדוד חדש. ביציאה מביר תמדה הגדוד של לפידות כונה "כוח לפידות" והגדוד של עמרם מצנע נקרא גדוד 196. הגדוד של עמרם מצנע היה פעיל תחת השם גדוד 196 עד ל 7.10.1973 בלילה. בשעת לילה מאוחרת החליט אמנון רשף לאחד את לוחמי גדוד 79 לגדוד 196 ולכנות את הגדוד שבפיקוד עמרם מצנע גדוד 79. באותו הזמן לערך כוח לפידות הפך לגדוד 196. הפירוט שניתן כאן נועד להבהיר את הבלגן שנוצר לאורך השנים בשיוך של הלוחמים לגדודים שהוזכרו. מטרת אמנון רשף בהחלטתו לקרוא לגדוד החדש גדוד 79, היתה לשמור על מורשת הקרב של גדוד 79 היות וכמסגרת גדודית הוא התפרק לאחר שני ימי לחימה בגלל האבידות הכבדות בעיקר בדרג הפיקודי של הגדוד והפלוגות. שתי הפלוגות האורגניות של 196 שהיו מעתה לגדוד 79 בתוספת הלוחמים שנשארו מהגדוד המקורי, היו פלוגה ז' בפיקוד רמי מתן ופלוגה ח' בפיקוד ישראל בן ארי. במהלך המלחמה תפקד גדוד 79 עם מספר פלוגות שהשתנו לאורך המלחמה. פלוגה ז' לאורך כל המלחמה בפיקוד רמי מתן, פלוגה ח' לאורך כל המלחמה בפיקוד מספר מפ"ים שהחליפו אחד את חברו בעקבות הפגעות: נמרוד גאון (6-7.10), חגי תור (7-9.10), ישראל בן ארי (9-15.10) ויאיר ליטביץ (6-24.10) שהגיע מגדוד הסיור 87. פלוגה י' (טנקים) בפיקוד יובל נריה (מה- 9.10 עד 15.10 , בין התאריכים 16-18.10 היה יובל סמ"פ ז') ופלוגת "אהבה" בפיקוד אהוד גרוס (17.10 עד 24.10) שהגיע מחטיבה 600.
בסופו של היום הראשון למלחמה - יום שבת ה-6.10 תמונת המצב בגדוד 79 המקורי היתה כזו:
פלוגה י' היתה בלחימה קשה בגזרה הצפונית ת"פ גדוד 9 וספגה אבידות קשות.
פלוגה ו' ספגה אבידות קשות בלחימה על ציר חביבה, המ"פ זאב פרל נפצע קשה, מרבית הטנקים היו פגועים והנותרים חברו לכוחות אחרים מגדוד 184 במהלך הלילה ולקראת שחר.
פלוגה ח' ספגה אבידות קשות בלחימה בגזרה המרכזית על ציר טליסמן, המ"פ עמוס וינטרוב נהרג וחגי תור מילא את מקומו.
הסמג"ד יעקב יעבץ שהיה כוח עצמאי עם פלוגה ז' נפצע במהלך הלחימה , כוחות מהפלוגה חברו לכוחות אחרים בגזרה.
בסופו של היום השני למלחמה - יום א' ה-7.10 תמונת המצב בגדוד 79 המקורי היתה כזו:
הכוחות שנותרו מפלוגה ח' בפיקוד חגי תור ניהלו אש עם המצרים מאזור "צידני". פלוגה ו' חדלה מלהתקיים וכוחות ממנה חברו לגדוד 184. פלוגה י' שנלחמה בגזרה הצפונית ת"פ גדוד 9 ספגה אבידות כבדות (16 הרוגים ושלושים ואחד פצועים) ובפועל חדלה מלהתקיים, כוחות מהפלוגה חברו לכוחות אחרים. פלוגה ז' בפיקוד הסמג"ד סבלה מאבידות בגזרת התעוז טלויזיה וכוחות ממנה הצטרפו לכוחות אחרים ובפועל חדלה מלהתקיים. המג"ד מוני ניצני נפצע קשה ופונה ב- 7.10, הסמג"ד יעבץ נפצע קשה ופונה ב 6.10 ונפטר מפצעיו לאחר 3 ימים. מ"פ ו' נפצע ופונה ב-6.10. מ"פ ח' עמוס וינטרוב נהרג ב 6.10 ומ"פ ז' נפצע ופונה ב 6.10, בנוסף מרבית קציני הגדוד המקורי נפגעו ובפועל המסגרת הגדודית של 79 חדלה מלהתקיים. כאמור בשעת הלילה של ה 7.10 נבנה גדוד 79 מחדש. המג"ד עמרם מצנע, הסמג"ד נתן בן ארי, מ"פ ז' רמי מתן ומ"פ ח' חגי תור.
כדי לא ליצור הפרדות מלאכותיות ולשמור על זכרם של הנופלים מעתה והלאה התייחסות לאנשי גדוד 79 תכלול את הלוחמים שהיו בגדוד 79 חטיבה 401 ביום שבת פרוץ המלחמה (6.10.1973), את אנשי גדוד 196 חטיבה 460 אשר יצאו מביר-תמדה מערבה עד לרכס נוזל ונלחמו עליו מה- 6.10 ועד 7.10 בלילה ואת אנשי גדוד 79 חטיבה 14 המחודש שנוצר ב- 7.10 בלילה עד לסוף המלחמה.
דף הנצחה לחללי גדוד 79 נמצא באינטרנט בכתובת:
http://shum.huji.ac.il/~offerd/79/gdud79.mht