נִפָּצַע וְנֵהָרֵג, אך לא ניסוג

יש בין החרדים היום שצועקים ברחובות "ניהרג ולא נתגייס" תומכים בהם רבים מחברי הכנסת מהמפלגות החרדיות וגם לצערנו מהציונות הדתית ובראשם השר סמוטריץ שבעצמו השתמט מגיוס משמעותי, נרשם למסלול ההסדר המחייב הצהרה "תורתו אומנותו" שבמסגרתו הוא היה חייב להקדיש את כל זמנו ללימודים תורניים ולא לצאת ללימודי משפטים כפי שעה סמוטריץ.

במלחמת השחרור היה לוחם בשם סמל מתתיהו קורסונסקי שהיה מפקד כיתה בפלוגה ד' בגדוד 164 בקרבות במוסררה ובהר ציון בירושלים. קורסונסקי נפצע ארבע פעמים וסירב להיכנס לבית החולים. ב־16 באוקטובר 1948 היה בהר ציון, העמדה שפיקד עליה הותקפה בשעה 0600 ונכבשה בידי האויב וארבעה אנשים נפצעו. כעבור שעה נתפסה העמדה שנית בידי אנשינו. מפקד המחוז סגן־אלוף לוי יצחק ביקר במקום בשעה 1000. מתתיהו קורסונסקי היה בעמדה ההרוסה למחצה כשהוא שרוט בידיו ובפניו, אך חייך והצהיר:

"אנו לא נעזוב את העמדה, נִפָּצַע וְנֵהָרֵג, אך לא ניסוג".

בהמשך היום ב־16 באוקטובר 1948 הותקפה העמדה ועברה מיד ליד ארבע פעמים. מתתיהו קורסוננסקי נפצע בעינו השמאלית ושוב סירב להתפנות.

על מעשה זה ניתן לו אות גיבורים ב', אות ההצטיינות השני בדרגתו אשר לצבא ההגנה לישראל.

 אז בינינו היום אנשים חסרי אמונה וערכים הצועקים "ניהרג ולא נתגייס" ויש בינינו לוחמים כמו מתתיהו קורסונסקי שאמר: "נִפָּצַע וְנֵהָרֵג, אך לא ניסוג". אלו העילית ואלו הזיבורית ואף פחות ממנה.