הפינה של שאול נגר
בּוֹא הַסְּתָו
אנו בחגי תשרי, תפילה וציפייה בלב. סער קרב עוד ברצועה והנפש עוד פצועה. העם זקוק לארגעה, העם זקוק לְמַרְגֵּעָה. מי ייתן ובוא הסתו יביא שלום לא בחלום. הצילום של רועי קן-תור, בגן מוזאון הלוחם היהודי במלה"ע ה-2. שנה טובה,
תְּפִלָּה לִשְׁנַת הַ'תשפ"ו
חלפו כמעט שנתיים למלחמת הבלתי נגמרת "חרבות ברזל". ארבעים ושמונה חטופים, מרביתם אינם בין החיים, עודם מוחזקים בידי ארגוני הטרור ברצועת עזה כבר יותר מ-700 ימים ולילות. החזרתם צריכה להיות המשימה הראשונה במעלה, וכנראה לא כך הוא. מי ייתן ואלה ישוב...
סָלָט שֶׁל בֹּקֶר
בבוקר לא היו חדשות, כלומר החדשות חזרו על עצמן ובהן היו גם קשות, מכעיסות ומקוממות. התסכול ממלחמה שאין רואים את סופה מייאש. החלטתי להכין סלט טרי לארוחת הבוקר – נֶחָמָה פּוּרְתָּא.
מַסְמֵר בְּלִי רֹאשׁ
בבית האחרון בשיר הנודע של ביאליק "אל הציפור" הוא כתב בלא מעט ייאוש: "כְּבָר כָּלוּ הַדְּמָעוֹת, כְּבָר כָּלוּ הַקִּצִּים – / וְלֹא הֵקִיץ הַקֵּץ עַל-יְגוֹנִי," ומה נֹאמַר אנו על החטופים שאין יודע מתי והאם ישובו? עדיין בתקווה,
הַזָּמִיר – אַל תַּפְרִיעַ (לַמִּלְחָמָה)
בשלהי מלחמת העולם השנייה התפרסם השיר הרוסי הנפלא "הַזָּמִיר" שכתב אלכסיי פאטיאנוב. השיר מתחיל במילים: "הַזָּמִיר, הַזָּמִיר, / אַל תַּפְרִיעַ בַּשִּׁיר / חַיָּלִים בַּחֲזִית אַל תָּעִיר." שיר זה למדתי ואהבתי כשהייתי בתנועת נוער בשנות החמישים (כן, ...
מִלְחָמָה
שוב דיבורים על עסקת חטופים, הישובו בנים לגבולם? כולנו רוצים להתבשר כפי שהתבשר יעקב אבינו בשוב בניו ממצרים: "עוֹד יוֹסֵף חַי". הזמן אוזל וחיוני מאוד להביא את כלל החטופים יחדיו.
וְחַג שָׁבוּעוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ
מסורת עתיקת יומין היא לאכול מוצרי חלב בחג השבועות, ואף אם לא נתעמק בסיבה – התוצאה הריהי טעימה ומהנה כל לשון וחך. בחג זה שרים רבים את השיר שלמדנו בילדותנו: "וְחַג שָׁבוּעוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" (ככתוב בגמרא). השיר מוקדש לז...
מַנְהִיג
מנהיג כמוהו כרועה. רועה צאן מטפל בצאן ומשגיח עליו בשטחי המרעה ובאשר יימצא. תפקיד הרועה הוא למצוא מזון, מים ומחסה לעדר, להגן עליו מפני חיות טרף, פגעי טבע ושודדים, וכן לשמור על אחדותו ושלמותו. המקרא מראה שמנהיגים אחדים בישראל קיבלו את הכשרתם להנהגה...
תִּקְוָה
כאשר רוגשים עלינו ימים קשים אנו נאחזים בתקווה לימים טובים שבהם יחלוף הרוע. העם היהודי שמר על הגחלת ולא איבד את התקווה אלפיים שנות. כיום, במדינתנו שהוקמה מתוך חזון ותקווה, שוב חולפים עלינו ימים קשים. אך אנו לא נאבד את התקווה.
שִׁיבָה וּתְקוּמָה
אַל תָּבוֹא
מַנְהִיג לוּ הָיָה לִי
לפני כמעט מאה שנה (בשנת תרפ"ח – 1927/8) כתבה רחל המשוררת (רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין) את שירה הנודע "אורי" המתחיל במילים: "בֵּן לוּ הָיָה לִי!" השיר הקצר מסתיים בבית קצר: "עוֹד אֶתְמַרְמֵר כְּרָחֵל הָאֵם. / עוֹד אֶתְפַּלֵּל כְּחַנָּה בְּשִׁילֹה. / עוֹד ...
בְּפִתְחָהּ שֶׁל שְׁנַת 2025
חיכינו לה לשנה החדשה, אולי תגיע בשורה משמחת והחטופים יוחזרו, אולי תגיע יונה עם עלה של זית. "לִפְעָמִים חֲלוֹמוֹת מִתְגַּשְּׁמִים" כתבה פעם מירית שם אור. הבוקר של השנה החדשה החל אחרת. בתקווה לשנה אחרת,
יֵשׁ לִי אוֹפַנַּיִם
לפני זמן מה, "בְּאַחַד הָאֲמָשִׁים", כפי שנהג לומר ידידנו אפרים קישון, הוחלט במשפחה כי נכד הזקונים ראוי לאופניים "כמו של גדולים", עם שני גלגלים וגלגלי עזר. הוא כבר מיצה את השלבים הקודמים של "בימבה", קורקינט עם שלושה גלגלים זוהרים ועוד. יצאתי למחרת...
הַצְּעָקָה
עוד שנים ארוכות יחיה אתנו זכר הזוועה בשמחת תורה התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) – זוועת הרצח הנורא וההמוני של צעירים ומבוגרים, תינוקות וזקנים, הורים ומשפחות; זוועת החטיפה של חיים, פצועים וגופות חללים; זוועה שאין לה ולא תהיה לה כפרה עד אחרית הימים. עוד...
סַבָּא מְסַפֵּר
סבא מספר: יש רבים בגילי שהם כבר סבא רבא, ואני עוד נהנה לשמש רק סבא לנכד הזקונים שלי.
כְּבָר שָׁנָה
כשהיינו ילדים נהגנו לשיר לכבוד שנה חדשה את שירו המיתולוגי והאופטימי של לוין קיפניס "שָׁנָה הָלְכָה, שָׁנָה בָּאָה, אֲנִי כַּפַּי אָרִימָה." והנה חלפה שנה מאז טבחו מחבלים ביישובי עוטף עזה ופרצה מלחמה שהתפשטה לכול הגזרות. 101 חטופים עודם נמקים בשבי ...
מָה צוֹפֵן הַצָּפוֹן
סופה של "מלחמת חרבות ברזל" בצפון לא נראה באופק, גם לא בתצפית ממרומי הגליל. ביישובי הצפון המצב בכי רע. החטופים עודם נמקים ואין יודע האם ומתי ישובו. מכות כואבות, ככול שיהיו, לחיזבאללה ולחמאס, עוד לא מבטיחות את סיום המלחמה. אולי דרוש שינוי פָּרָדִיגְ...
גִּנַּת הַיָּרָק שֶׁבְּאַרְצֵנוּ
מי מאיתנו אינו אוהב ירקות ופירות כול השנה, בכול הצבעים והטעמים, לשטוף ולאכול או להכין במגוון צורות? אין זה חדש שמחירי הירקות והפירות מאמירים גם בעקבות המלחמה וגם בעקבות כשל בטיפוח החקלאות בישראל. לעיונכם שיר הלל (וגעגועים) לגינת הירק שבארצנו
תִּשְׁעָה יַרְחֵי מִלְחָמָה
בשבוע שנכתב השיר "תִּשְׁעָה יַרְחֵי מִלְחָמָה" מלאו תשעה חודשים למלחמת "חרבות ברזל", שאין רואים את סופה ומתרבות התהיות על ניהולה ותכליתה. בינתיים חלף חודש נוסף ללא שינוי. האם יזכו חטופים לחזור בחיים וכמה מהם? האם נמשיך להקיז דם לוחמים באין מנהיגות...