מקרה אילנה דין = מקרה מוחמד בכרי

ראשית ברכות לבג"ץ על הפגנת עקביות בשפיטה בכל הקשור לפסק הדין שלו במקרה אילנה דיין ותכניתה "עובדה (שאתה בשלן)" כמו בשפיטתו במקרה מוחמד בכרי וסרטו "ג'נין ג'נין". אבל זוהי הברכה היחידה שיש לי להגיד לזכותו של בית המשפט העליון בפרשה זו.

במקרה בכרי קבע בית המשפט בפ"ת כי בכרי לא הביא ולו אחד מן העדים שצולמו לסרט כדי שייחקר ו"עדותו" תוכח כאמתית המתבססת על עובדות כפי שטען, וכן כי נקט בחוסר תום לב בכך שבתרגום האנגלי של הסרט מופיעות מפי העדים המילים "רצח" ו"טבח עם", מילים שלא נאמרו וגם אינן מופיעות בתרגום העברי של הסרט. גם הסצנה בסרט המראה לכאורה טנק ישראלי דורס פלסטיני הוכחה כשקרית ובכרי אף הודה בכך.

כאשר הגיע מקרה בכרי והסרט "ג'נין ג'נין" לבג"ץ, קבע בית המשפט הגבוה לצדק כי הסרט שקרי אבל אין למנוע את הקרנתו בשם חופש הביטוי כך גם במקרה של אילנה דיין, "זכות הציבור לדעת" וחופש העיתונות גוברים על הכול ומאפשרים להציג "בישולי דברים" כאמת צרופה תוך פגיעה בקצין צה"ל שהיה מפקד מוצב ברצועת עזה.

לעצם העניין, המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין והשופט יצחק עמית קבעו בבג"ץ של אילנה דיין כי לדיין עומדת הגנת "אמת הפרסום", שכן העובדות עליהן התבססה התוכנית היו נכונות לשעתן. לקביעה זו אני שואל: האם הצגת סרטון בו יורים מקלעים (לא מהאירוע אלא ממועד אחר) כאשר ברקע יש קריינות על ירי מהמוצב על ילדה קטנה היא "אמת בפרסום"? האם הצגת לוחמים חוגגים ושותים (מאירוע אחר בעת מסיבה במוצב) כאשר ברקע נשמעת קריינות על הריגת הילדה וחיבור התייחסות הלוחמים למותה כאל חגיגה הם אמת? אם כן יש ללמד מחדש את המושג "אמת" שאינו תואם את מה שאנו יודעים על מושג פשוט זה מאז ומעולם.

נשיאת העליון הפורשת בקרוב בייניש באחד מנאומי הסיכום של כהונתה טענה כי חלה זילות במעמד בית המשפט העליון (איני מצטט רק מהזיכרון) ואני תוהה האם בייניש וחבריה לבית המשפט בפסקי הדין המקוממים שלהם דוגמת פסק הדין של בכרי לא תורמים או אפילו גורמים לזילות זו.

מעניין מה תהיה התגובה לאירוע בו גורם תקשורתי ישמיע דברי נאצה שקריים בעליל כנגד מי משופטי בית המשפט העליון ולראות האם גם אז "זכות הציבור לדעת" תגבר על הכול. ראינו את תגובת בית המשפט כאשר אזרח זרק את נעלו על הנשיאה בייניש ובתוך ימים הושם במאסר, משום מה אז לא התקיים "עינוי דין" או סחבת של בית המשפט. יש שווים ויש שווים יותר.