היחידות המיוחדות בצה"ל, ההיקף גדול מדי
נכון יותר להשקיע בבדיקה מה ההיקף של יחידות מיוחדות שנדרש לצה"ל ולאור בדיקה זו לבחון הקטנה של כוחות אלו והגדלה בכמות ובעיקר באיכות של הגדודים
במאמרו "היחידות המיוחדות בצה"ל במאה ה-21" (מערכות 440 דצמבר 2011) טוען ד"ר לסלוי כי התועלת שצה"ל מפיק מהיחידות המיוחדות היא בעיקר בעתות שגרה ובעימותים בעצימות נמוכה. בנוסף מביא לסלוי ציטוט מדבריו של אברהם ארנן שהקים את סיירת מטכ"ל שבו הוא טוען כי "הלוחם של סיירת מטכ"ל יקר בשביל התוהו ובוהו השורר במלחמה". המחבר מביא סקירה של הנהוג בצבאות מערביים ובהתאמות הנדרשות לדעתו ומסיק שעל צה"ל להקים מפקדה לתאום בין היחידות השונות כדי להפיק מהן את המרב.
ראשית ברצוני לציין שאני מסכים עם המחבר ברמה העקרונית שתיאום בין יחידות שונות של הצבא רק יביא תועלת ולאו דווקא בין יחידות מיוחדות. לצד המובן מאליו יש לדעתי להתייחס בנושא זה בעיקר לפן אחר והוא היקפם של יחידות אלו בצה"ל, איכות כוח האדם והמשאבים המוקצים להם ותרומתם היחסית למאמץ המלחמה הכולל של צה"ל ומדינת ישראל. בעבר הרחוק היו לצה"ל שלוש יחידות מיוחדות בלבד ובפועל הן היו יחידות של זרועות הצבא, סיירת מטכ"ל של אגף המודיעין, הקומנדו הימי של זרוע הים ושלדג (הצעירה בין שלושתן) של זרוע האוויר. היקף היחידות המיוחדות מול גודל הצבא היה סביר ואפשר התמחות ספציפית כדי לאפשר לצה"ל להיות ערוך למתארים שונים ומיוחדים של לחימה או איסוף מודיעין.
בעשור האחרון ויותר גדל היקף היחידות המיוחדות בצורה חסרת פרופורציה לגודל הצבא כולו והיקפן מאיים להערכתי על איכות כשירות הצבא היות ויחידות אלה מקבלות עדיפות עליונה בגיוס כוח אדם וכן במשאבים המוקצים להם וזאת על חשבון הצבא "הרגיל".
כדוגמא אתייחס לחטיבות החי"ר. כפי שציינתי קודם בעבר לא היו לחטיבות החי"ר כוחות מיוחדים, ניתן היה אולי במידה מסוימת להתייחס לפלוגת הסיור החטיבתית ככוח כזה והוא הוגדר בשטח האפור שבין יחידה רגילה או כפי שנהוג לכנות אותם "הגדודים" לבין יחידה מיוחדת ממש. המציאות היום שונה בתכלית. לכל חטיבת חי"ר יש גדוד סיור הכולל בנוסף לפלוגת הסיור גם פלוגת נ"ט וגם פלוגת הנדסה, חיילי הגדוד הזה במרבית המקרים הם האיכותיים בחטיבה. בנוסף כמעט לכל חטיבת חי"ר קיימת יחידה מיוחדת נוספת בהיקף גדודי למשימות מיוחדות כמו "מגלן" של חטיבת הצנחנים, "אגוז" של חטיבת גולני ועוד. בנוסף קיימות יחידות אחרות למשימות מיוחדות כמו דובדבן ויחידות נוספות. היקף הכוחות המיוחדים מגיע במקרים מסוימים לשליש מהכוחות של חטיבה מסוימת ולעתים אף יותר. האם יש נזק בכוחות מיוחדים איכותיים בצה"ל? במבט ראשון התשובה שלילית, חיילי יחידות אלו מוכשרים בצורה מאוד יסודית, הציוד ואמצעי הלחימה שהם מקבלים ברובו מהמשובח הקיים ב"שוק" והזמן שהם "מבזבזים" על פעילות שאינה אימונים קטנה יחידת לשאר הצבא הלוחם. אם כן מה הבעיה? עיקר הבעיה לדעתי הוא שהתרומה של יחידות אלה בעשרות שנות קיום צה"ל קטנה ביותר (יש יחידות שתרומתם למאמץ המלחמתי כמעט ואפסית) ומאידך ציבור רחב וגדול של כוח אדם איכותי נגרע מהגדודים הלוחמים ומוריד בפועל את איכותם. אילו רק מחצית מכוח האדם המוקצה היום ליחידות המיוחדות היה נשלח לגדודים איכות הגדודים הייתה עולה וכן איכות הפיקוד בהם. בנוסף היקף הגדודים המוקטן כתוצאה מקיומן של היחידות המיוחדת נושא בעיקר הנטל של התעסוקה המבצעית הן בשטחי יהודה ושומרון והן בקווי הגבול הארוכים ובכך מרבית זמנם של הגדודים מוקדשת לתעסוקה ולא לאימונים. היחידות המיוחדות כמעט ולא מבצעות תעסוקה מבצעית ואלו שמבצעות תעסוקה כזו עושות אותה בהיקף קטן הרבה יותר מהגדודים, נמצא איפה שהגדודים לא רק שנשחקים מהתע"מ הארוך שהם מבצעים כל שנה אלא גם נמנע מהם להתאמן כראוי למלחמה בה הם ולא היחידות המיוחדות יישאו בעיקר הנטל.
הציטוט המובא מפי תא"ל ארנן ז"ל לא מתקיים בפועל ואני תמה האם התקיים אי פעם בצה"ל. קשה למצוא דוגמאות במלחמות ישראל בהם סיירת מטכ"ל תרמה בעת מלחמה תרומה אסטרטגית כזו ששינתה את פני המערכה או שתרומתה בה היו משמעותיות. יש לא מעט דוגמאות בהם חיילים מסיירת מטכ"ל "רדפו" אחרי המלחמה כדי לעשות בה משהו אבל אם נודה על האמת פעולתם לא הייתה שונה מכוח חי"ר רגיל לעתים אף פחותה ממנו היות והכשרתם לא התאימה לאופי לחימה "רגיל" שאליו נקלעו.
בכל מלחמה אנו שומעים כי במלחמה הבאה נראה כיצד יחידות אלה יחזירו את ההשקעה הענקית בהם ובסיומה של כל מלחמה מצהירים גורמים בצבא ומחוצה לו שיש להגדיל את מספרם וכוחם של היחידות המיוחדות. במלחמת לבנון השנייה אני יכול לחשוב על אירוע שאם היה מתקיים יכול היה אולי להצדיק את התקוות שתולים ביחידות אלה אילו לדוגמא כוח כזה היה מצליח להגיע לנאסרללה ולחסלו מן הסתם ההשפעה של אירוע כזה על המלחמה הייתה משמעותית ביותר. אבל עד כה לא פורסם על אירוע משמעותי כזה שביצעה יחידה מיוחדת והשפעתו הייתה דרמטית על מהלך המלחמה.
הדברים נכונים ביתר שאת ליחידות המיוחדות שאינם נמנות על שלוש היחידות של זרועות הצבא שציינו קודם. יוצאת מן הכלל בין השלוש היא לדעתי שייטת 13 שמפקדיה הבינו כבר לפני שנים שתרומה משמעותית של כוח מובחר כזה אינה יכולה להיות רק בתווך הימי שאליו עיקר הכשרתם ודאגו במשך שנים רבות לשבץ את הלוחמים בכל פעילות אפשרית במתארים שונים כולל קרקעיים רגילים.
אין ספק שתיאום בין היחידות המיוחדות הוא חשוב ויביא תועלת אבל אישית נדמה לי נכון יותר להשקיע עבודה מטה מעמיקה בבדיקה מה ההיקף של יחידות מיוחדות שנדרש לצה"ל ולאור בדיקה זו לבחון הקטנה של כוחות אלו והגדלה בכמות ובעיקר באיכות של הגדודים, לוחמי גדודי השריון, החי"ר וההנדסה. מגדודים אלה תבוא ההכרעה ועליהם ישען צה"ל כולו בעת מלחמה, לשם יש לנתב את כוח האדם האיכותי ולא ליחידות שמשימותיהן היא משימות "ראש סיכה" אבל השפעתן על הלחימה מוגבלת ביותר.