ישיבות ההסדר, פגישה ותגובות. שיחה עם תלמידי ישיבת ההסדר בשדמות מחולה (פברואר 2013)
|
סיכום מפגש עם תלמידי ישיבת ההסדר בשדמות מחולה
בחודש דצמבר 2012 פרסמתי כתבה באתר ISRAELDEFENSE על בני ישיבות ההסדר. הכתבה התייחסה למכתב גלוי שפרסמו תלמידי ישיבת ההסדר הר עציון. בעקבות הכתבה רואיינתי בערוץ "רדיו ישראל" שאליו הוזמן גם הרב שלמה רוזנפלד ראש ישיבת "שדמות נריה" ביישוב שדמות מחולה.
השיחה ברדיו נמשכה כעשר דקות (מצורפת הקלטה שלה)
כאשר בסיומה הזמין אותי הרב להיפגש. לאחר כשבועיים הגעתי לישיבה בשדמות מחולה. ראשית על לציין את מאור הפנים שזכיתי לו בכניסה לישיבה הן ע"י ראש הישיבה והן על ידי תלמידיה. אם היה לי חשש שיתפתח במפגש הזה מן עימות לא נעים (אף שאמרתי לעצמי שלא אתן לדבר זה לקרות) הוא נעלם בדקות הראשונות.
הרב רוזנפלד פתח בשיעור "על המלחמות" של הרב צבי נריה על חשיבות הגנת המדינה וכל הכורח בקיום מלחמות אף שמלכתחילה טוב יותר היה בלעדיהן. משם עבר לדברים שכתב הרב ליכטנשטיין "זאת תורת ההסדר, ההצדקה לשירות צבאי המקוצר" בנושא ישיבות ההסדר. לאחר דבריו קבלתי את הזכות להגיב ומשם ערכנו שלושה סבבים של ריכוז שאלות וטענות התלמידים והרבנים וקבלתי גם את הזמן להגיב לאותן שאלות.
לא הגענו להסכמות אבל נראה לי שהבנו טוב יותר אחד את השני ובעיקר את טיעוני הצד השני.
חשוב היה לשמוע מהרבנים כי הם מכירים בהתנהגות לא ראויה של ניצול זמן הלימוד למטרות שאינן לימוד תורה וכי הם נלחמים בתופעה הזו עד כדי השעיית תלמידים שמעדו מהישיבה. הבנתי שזה המצב בישיבה שאליה הוזמנתי.
אחד הרבנים אמר בכנות לפני כל התלמידים כי "יש חולשות בתוכנו ואנו נלחמים בהם", הדברים היו חשובים, אמתיים ובעלי משמעות רבה בעיני.
הודיתי במקום ואני מודה שנית על כך שהוזמנתי לישיבה, המכתב הגלוי היה של תלמידי ישיבת הר עציון ואף שקבלתי דוא"לים מתלמידים בישיבה לא מצאה הישיבה לנכון להזמין "כופר בעיקר שכמוני" או להגיב על הדברים וחבל.
אני מלקט מהזיכרון כמה טענות ששמעתי והתייחסותי אליה בקצרה:
טענה: הרב ליכטנשטיין כותב: "משך הפעילות הצבאית של בני תורה צריך להיות קצר משל עמיתיהם שאינן מוכנים או מסוגלים להעלות תרומה מקבילה" (הכוונה לתרומה רוחנית בלימוד תורה).
תגובה: שאלתי במקום ואני שואל גם עכשיו: "מדוע?", לא קבלתי תשובה מספקת.
טענה: הרב ליכטנשטיין טוען כי מפקדי הצבא הזוטרים מתרעמים כנגד השירות המקוצר אבל בכירי הצבא מבינים.
תגובה: בשנים האחרונות היו התבטאויות הן של מח"טים ואף אלופים (מח"ט הצנחנים חליבה וראש אכ"א לשעבר שטרן) בגנות המסלול המקוצר.
טענה: יש סכנה בפגיעה דתית במי שישרת מסלול צבאי מלא.
תגובה: יתכן אבל האם בגלל סכנה כזו מוצדק וראוי לקצר את השרות. יחזקו הישיבות את תלמידיהן ולא תפגע רמת האמונה וקיום המצוות שלהם.
טענה: מה אני מציע לעשות
תגובה: אם רוצים לשלב לימוד תורה וצבא מסלול "השילוב" הקיים היום בישיבת "מעלה הגלבוע" והיה קיים בעבר גם בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים הוא הפתרון. מסלול של חמש שנים שמתוכו לומדים לימודי ישיבה שנתיים ושרות צבאי מלא של שלוש שים. אפשר להתאים את סדר פרקי הזמן של ישיבה וצבא. יתרה מזו לא יכול להיות שהצורך לקיים לימודי ישיבה אינטנסיביים יתקיים רק על חשבון זמנם של שאר החיילים. מרבית תלמידי ההסדר לאחר סיום פרק חמש השנים הולכים ללמוד באוניברסיטה ומשתלבים במעגל העבודה והחיים, האם אז יכולים הם להתקיים בחברה הכללית ולא בישיבה?
טענה: מרבית הלומדים בישיבה סבורים כי היא חובה כלפי עם ישראל בהעשרת לימוד תורה והעשרת רוחו והיא המקיימת את העם.
תגובה: גם למאמינים בעניין זה יש בעיה עם היקף הלומדים. הצבא נותן פתרון לאוכלוסיות חריגות כמו ספורטאים מצטיינים או מוזיקאים מצטיינים שגם הם לא עושים שרות צבאי מלא. אלא שהיקף התופעה קטן. אם היו נבחרים רק העילויים, גדולי הדור לעתיד והיקפם היה כמה מאות בכל שנה איש להערכתי לא היה מתלונן, הבעיה היא שיש למעלה מאלף וחמש מאות תלמידי הסדר בכל שנה והיקף גדול זה חסר לצבא וגם משדר חוסר שיווין כלפי שאר הציבור.
טענה: הציבור לא רואה ערך בתורה ולכן הוא משתלח בבני הישיבות.
תגובה: אי אפשר לבטל את הצורך בנראות ובשוויון, ראשית מרבית העם אינו דתי וצריך להתייחס גם לאמונתו. כפי שציינתי קודם אם היקף התופעה היה קטן הציבור היה מקבלה. יש עוד אוכלוסיות איכותיות בעם שהיו יכולות לדרוש לקבל הקלות מהשרות הצבאי בגין תרומה לחברה, ואם כך אין לדבר סוף.
טענה: יש חשש שלאחר שלוש שנים של שרות קשה יצאו המשרתים לא באותה רמת דתיות שנכנסו אליה.
תגובה: יתכן שזו המציאות אבל היא לא סיבה להימנע משרות אלא יש לחזק את התלמידים כדי שרמת אמנותם במהלך השרות לא תפגע. הצבא מצא הסדרים רבים ומיוחדים אפילו למשרתים חרדים הכוללים שעורי תורה והתחזקות במהלך השרות.
טענה: אין סיבה להגביל את כמות הלומדים, מי שמרגיש שזו שליחותו שילמד והצבא לא צריך להגביל את הכמות.
תגובה: לצבא יש צרכים שהוא חייב למלא כדי לעמוד במשימות שהעם מטיל עליו. יש חשיבות לכל חייל קרבי ובטח לאלף וחמש מאות בכל שנה.
טענה: מסלול ישיבות ההסדר בכלל מבוסס על מסלול הנח"ל שהיה לפני כמה עשרות שנים.
תגובה: נכון, ככה הוא התחיל אבל אפילו הצבא למד עם השנים שאינו יכול לבזבז אוכלוסיית משרתים איכותית ולהעסיק אותה חצי מזמן השרות ויותר בגידול מלפפונים ועגבניות. מסלול ההסדר לא נסגר בהתאמה ומכאן הבעיה.
טענה: אנשי ההסדר עושים מילואים עד גיל מאוחר
תגובה: גם בציבור הכללי עושים מילואים עד הגיל שבו הצבא קובע.
טענה: קשה להיות דתי בצבא
תגובה: מניסיון אישי, אכן זה יותר קשה אבל האם בחיים אנו עושים רק את הדברים הקלים. להיפך בגלל הקושי יש לבצע שרות מלא ולהוכיח שבני תורה בעלי ערכים אינם צריכים הנחות באורך השרות.
טענה: "בזכות" ההסדר מחונכים בני הישיבות בדרך מסוימת היא דרך התורה שכוללת גם משפחות גדולות ומהם מתגייסים חיילים רבים לצבא.
תגובה: אכן לציבור הדתי לאומי מספר ילדים ממוצע למשפחה רב יותר מהציבור הכללי אבל משפחה גדולה לא פוטרת משרות באופן חד צדדי. הצבא קובע עפ"י כללים מי פטור משרות מילואים לדוגמא בעלי חמשה ילדים ויותר (בזמנו לפחות) ולא נכון וראוי שציבור שלם ייקח את ההחלטה לגבי משך שירותו בגלל תרומתו בעתיד.