פרידה מאבא

אבא נולד בירושלים בשנת 1924 לאביו מאיר ז"ל שנולד במרוקו ועלה לארץ בגיל שש ולאמו יפה ז"ל שנולדה בבוכרה ועלתה לארץ בגיל ארבע. ילדותו של סבא הייתה בשכונת הבוכרים במשפחה ברוכת ילדים שמנתה שמונה ילדים, תאום לאחיו משה. אביו סבא מאיר ז"ל היה אופה במאפיית ברמן בירושלים ואמו סבתא יפה ז"ל עקרת בית שגידלה את הילדים. סבא מאיר  הותקף ע"י ערבים בעיר העתיקה שם התגוררו עוד לפני קום המדינה ונפצע קשה מדקירות סכין שסיבוכים מהם גרמו למותו שנים לאחר מכן. סבא מאיר שירת בגדודים העבריים של יוסף טרומפלדור אליהם התנדב ואף השתתף בקרב גאליפולי בגדוד נהגי הפרדות במלחמת העולם הראשונה.

כילד למד אבא בירושלים בתחילה ב"חדר" ולאחר מכן בבית הספר "דורש ציון". כבר בנערותו היה חבר בארגון ההגנה בירושלים. בתחילה כנער המפזר כרוזים ולאחר מכן כחבר הארגון מן המניין בפעולות שונות כולל פעולות קרביות בשכונות העיר. במהלך תקופת המנדט נעצר אבא  ע"י הברטים מספר פעמים ואף ישב בבית הסוהר בקישלה באשמות שונות.

עם פרוץ מלחמת השחרור השתתף אבא כקצין בהגנה על ירושלים ובליווי שיירות לבירה. בסיום המלחמה התמנה אבא למ"פ חימוש בסיום המלחמה הוענק לו אות הקוממיות וכן אות "פורצי הדרך לירושלים" שקיבלו מלווי השיירות לבירה.

זמן קצר לאחר המלחמה השתחרר אבא מצבא הקבע ונישא לאימא אהובה לבית סלומון שהיא עצמה דור חמישי לבוני ירושלים, נינתו של הרב יואל משה סלומון, בונה שכונת נחלת שבעה, ממייסדי פתח תקווה, מייסד הדפוס העברי הראשון בירושלים והעיתון העברי הראשון בישראל "הלבנון". למשפחת סלומון שורשים מתועדים בארץ ובירושלים החל מ-1811 ועל כך גאוותם של אימא ואבא הייתה רבה.

אבא עשה קריירה מרשימה במע"צ  תחילה התקבל לעבודה במע"צ בירושלים בתפקיד טכני, לאחר מכן כמנהל המוסך בירושלים ובהמשך כמהנדס ציוד ורכב ארצי של מע"צ בהנהלת המשרד בירושלים. אבא היה ידוע בשל הידע העצום שרכש בתחום הציוד ההנדסי. במסגרת תפקידיו הרבים היה אחראי ושותף בבניית מספר רב של כבישים אשר חיברו את ירושלים לסביבותיה ביניהם פריצת כביש פשחה-עין גדי שהיה מבצע הנדסי מורכב וחדשני לתקופתו.

פרויקט אחר ומיוחד בוצע ע"י אבא לאורך שנים כמעט כפרויקט אישי. בכל עת שהיו התראות על צפי למזג אויר קשה באזור ירושלים ועל ירידה צפויה של שלגים, הבית הפרטי שלנו היה הופך לחמ"ל, אליו היו מתנקזות הודעות הטלפון, הודעות מכשירי הקשר, נהגי המפלסות ושאר העוסקים במלאכה. בשלב מסוים היה אבא עוזב את הבית למשרדי מע"צ ומנהל משם את פינוי השלגים ברחבי העיר, פתיחת כביש ירושלים תל אביב, פינוי הכביש לבית החולים הדסה עין כרם ובית החולים באיתנים.

במשך שנים רבות היה אבא אחראי על הקמת הבמות בהר הרצל בטקס סיום יום הזיכרון לחללי צה"ל ותחילת יום העצמאות. הקמת הבמות, התאורה והמערכות הנלוות היוו עיסוק בעל אחריות רבה כאשר בכל שנה מתעוררות בעיות הנדסיות חדשות בגלל עיצוב מחודש של הבמות דבר שחייב מגע מתמשך עם בעלי מקצועות שונים והכול בלו"ז מדויק ובמעורבות של בכירים רבים מהנהגת המדינה והעיר.

אבא התנדב במשך שנים רבות לשרות מילואים הרבה אחרי גיל הפרישה הרשמי. במסגרת שירותו התקדם עד לדרגת סא"ל והיה מפקד גדוד חימוש ועוזר קצין חימוש פיקודי.

בתקופת מגורינו בשכונת רמת שרת שימש אבי כיו"ר הוועד השכונתי שנים רבות. במסגרת פעילותו זו שהייתה כולה בהתנדבות פעל לבניית בית כנסת בשכונה שנוסח התפילה שלו הוא הנוסח האחיד כפי שנהוג בצה"ל וזאת מתוך כוונה של קירוב לבבות וסובלנות בין העדות השונות. גם כאשר עברה המשפחה לשכונת מלחה המשיך אבא בפעילותו ופעל להקמת בית כנסת נוסף במתחם דיור מוגן שבו התגורר.

במשך שנים היווה אבא אבן שואבת לגורמים שונים המתעניינים בתולדות מלחמת העצמאות ואף העביר הרצאות רבות בנושאים אלה.

צרה היריעה להרחיב את כל מעשיו ופועלו של אבא.

אבא מובא היום למנוחת עולמים בחלקת חברי ההגנה, אף שעבר הרבה מלחמות בחייו, החל ממלחמת העצמאות, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים (בה חיפש אותי בסיני בהיותי נעדר, דבר שנודע לי עליו רק לפני שנים ספורות) ומלחמת שלום הגליל, מלחמת העצמאות הייתה המלחמה המשמעותית ביותר בחייו. הקרבות הקשים בהם השתתף, אובדן החברים כל אלה חרטו צלקת בליבו והוא היה שב וחוזר ומספר על מאורעות המלחמה ההיא. בכמה הזדמנויות אבא מסר לי כי היה רוצה בבוא יומו להיטמן בחלקת ההגנה יחד עם חבריו למלחמה. אנו מגשימים אבא את צוואתך ולא רק זאת אלא בחלקה שנשמרה לך ניתן לראות את הדרך העולה לירושלים, דרך שעליה נלחמת והשיירות שליווית לירושלים הם שחילצו אותה מנפילה.

שכב במנוחה שלמה במקומך והיה מליץ יושר על משפחתך ועל כל עם ישראל.

אני רוצה להודות למשפחתך היקרה ובמיוחד לאחיך ואחיותיך שהתגייסו לתמוך בך במסירות רבה בשנים האחרונות ואירחו לך לחברה טובה וחמה. תודה מיוחדת לאחותי חגית שעמלה בשנים האחרונות במסירות רבה לרווחתך ורווחתה של אימא.

אחרון חביב, תודה ליוסי צח חברי לפלוגה עוד ממלחמת יום הכיפורים שסעד את אבא בשבועות האחרונים במסירות רבה ובנאמנות אין קץ.

לפני שנתיים חגגנו להורים יום הולדת, מצורף סרטון קצר שהכנו לכבודם

פרטים על השבעה בתגובה 48