עד כמה אנו מבינים את החמאס ?
|
(573) העשייה שלנו מול החמאס נוגדת את האינטרסים שלנו בנושא החזרת גופות חללי צה"ל
בטקס האזכרה שהתקיים היום (ז' באדר 5 במארס 2017) בהר הרצל לזכרם של חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע, נשא נשיא המדינה ריבלין דברים נרגשים. בהתייחס לשני חיילי צה"ל שנמצאים אצל החמאס אורון והדר שגם הם חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע אמר הנשיא כי הגיע הזמן שהחמאס יפנים שבקשות הומניטריות לא יכולות לבוא רק כלפי ישראל (ציטוט מהזיכרון בלבד).
ובכן האמירה הגיונית אבל מה אנו עושים כדי שהחמאס יפנים אותה? בדיוק ההיפך. רק הבוקר נמסר כי בתי החולים קולטים אלפי חולים פלסטינאים מבלי שהרש"פ כלל משלמת עבורם דבר היותר לחץ עצום בבתי החולים בישראל שלא לדבר על מחסור כספי גדול שנפגעים העיקריים ממנו הם אזרחי ישראל. אחרי מבצע צוק איתן נמסר שאשפזנו כמחווה הומניטרית את בתו (או נכדתו) של האנייה ראש ממשלת החמאס בעזה וגם זה כמחווה הומניטרית מבלי שדרשנו כלל את החזרת חללינו הנמצאים בידם.
אנו מעבירים סחורות, מזון ועוד דרך קבע לרצועת עזה כי אנו המוניטריים.
האם לא הגיע הזמן שנעשה מעשה אשר ימחיש את אמירתו של נשיא המדינה?
העשייה ההפוכה שלנו נתפסת ומופנמת על החמאס שאל להם להחזיר לנו את גופות חללינו. הגיע העת לנקוט במעשים, למנוע אשפוזים בישראל של פלסטינאים ולעצור מוצרים שאינם ברמה הקיומית בלבד.