כישלון מלחמת לבנון קשור באופן הדוק לאי הפעלת הכוח הקרקעי במלחמה
סבר פלוצקר בכתבתו "בין חיזבאללה למייקרוסופט" (ידיעות אחרונות, 8.2.08) מביא מדבריו של ד"ר בעז תמיר, יועץ לחקר זירת עסקים גלובאלית, על מלחמת לבנון ועל המלצות וועדת וינוגרד, עיקרן, המלצות הוועדה לצה"ל מיושנות * לדעת פלוצקר ותמיר הכישלון אינו קשור להפעלת הכוח הקרקעי במלחמה * דעתי הפוכה - נימוקים בגוף הכתבה.
סבר פלוצקר בכתבתו "בין חיזבאללה למייקרוסופט" (ידיעות אחרונות, 8.2.08) מביא מדבריו של ד"ר בעז תמיר, יועץ לחקר זירת עסקים גלובאלית, על מלחמת לבנון ועל המלצות וועדת וינוגרד, עיקרן, המלצות הוועדה לצה"ל מיושנות.
פלוצקר בשם תמיר טוען "שוועדת וינוגרד לא שאלה את הצבא מדוע לא הפעיל יותר את היחידות המיוחדות וכן שאלה מדוע לא הכניס הצבא כוחות קרקעיים מוקדם יותר, כאילו שההיסוס בהפעלת כוח קרקעי היה הסיבה לכישלון". לדעת פלוצקר ותמיר הכישלון אינו קשור להפעלת הכוח הקרקעי במלחמה.
אז ראשית מומלץ לפלוצקר וגם לתמיר לקרוא את דוח הוועדה לפחות אם מתבטאים לגביו. בדו"ח הוועדה פרק תשיעי – "מבצעים מיוחדים בצה"ל" הוועדה קובעת כי "במלחמות הקונבנציונאליות בהם השתתפה ישראל עד היום, לא הייתה הפעלה שיטתית של כוחות מיוחדים, ולכן התרומה של פעולות מיוחדות לתוצאות המלחמה הייתה מועטה". עוד קובעת הוועדה "כי השימוש המועט יחסית ביחידות המיוחדות במאמץ לצמצם את ירי הרק"ק – בלט לעיין".
אז הוועדה שאלה, וגם מצאה כי לא היה תיאום בין היחידות, כי הן מופעלות ע"י זרועות שונות וכו'.
אז הוועדה שאלה, וגם מצאה כי לא היה תיאום בין היחידות, כי הן מופעלות ע"י זרועות שונות וכו'.
לעצם העניין הוועדה קבעה דבר שאני חוזר עליו כבר שנים רבות. התועלת של הצבא מהיחידות המיוחדות ותרומתן למאמץ המלחמתי לאורך שנים היא שולית עד אפסית. קיימות דוגמאות רבות ממלחמות העבר כולל מהמלחמה האחרונה שמוכיחות טיעון זה. הצבא משקיע ביחידות אלה משאבים אדירים בלי שום פרופורציה לגודלם, הן בציוד, הן בכסף ובעיקר במשאבי כוח אדם האיכותי ביותר שיש. אותם משאבים אם היו מושקעים בחוד החנית של הצבא, קרי הגדודים היה מניב תוצאות רבות יותר שתועלתן לביטחון המדינה היו גדולות עשרת מונים.
פלוצקר בשם תמיר טוען כי ההיסוס וההפעלה המאוד מאוחרת של הכוחות הקרקעיים אינה הסיבה לכישלון. לדעתי, דווקא ההפעלה המאוחרת של הכוחות הקרקעיים היא אחת הסיבות המרכזיות לכישלון והיא נובעת מהקונספציה האומללה שהטמיע הצבא בראשות חלוץ הרמטכ"ל הקודם על מקומם הנחות של כוחות היבשה בלחימה ועל התפישה החדשה של "אש מנגד" (מין שילוב מילים מופלץ שעיקרו מחשבה שניתן להשיג הכרעה מהאוויר ללא כיבוש שטח). תפישה זו גובתה במהפכות שכללו פירוק גייסות, פירוק אוגדות, פירוק חטיבות, הקטנה דרסטית בכוח הצבאי היבשתי, הקטנה דרסטית באימוני כוחות היבשה ועוד. כל אלה בשילוב של הססנות ובפועל אי הכנסת כוחות קרקעיים לביצוע התוכנית המבצעית שהוכנה שנים מראש למצבים אלה "מי מרום" היא הסיבה לכישלון. אי כיבוש השטח גרם להמשך ירי הרקטות על ישראל וגרם לסיום המלחמה במצב בו אין הכרעה והאויב יורה למעלה מ- 200 רקטות ביומה האחרון. גם שתיקת הקצינים אשר ראו את "המהפכה" במשך שנים ושתקו נתנה גם היא את תרומתה לכישלון.
כלכלה ומודלים עסקיים יכולים להוות בסיס להבנת תהליכים מתחומי חיים אחרים אבל אינם בהכרח נכונים. ההמשלה של המודל העסקי הרשתי ללחימה במלחמת לבנון השנייה מנותקת לדעתי מהמציאות. טוב יעשו מפקדי הצבא אם יחזרו ליסודות הלחימה הפשוטה, זו הקיימת כבר שנים רבות, שנבחנה במלחמות רבות בארץ ובעולם והוכיחה את עצמה. ניסוי וטעייה אפשר לבצע במשחקי עסקים למיניהם באוניברסיטאות, שם כשלון במשחק אחד יגרום לפתיחת משחק חדש ולא יעלה בחיי אדם.
חבל שהיום, שנה וחצי אחרי המלחמה עדיין נשמעות דעות הכופרות בכל מה שלמדנו במלחמה ובדם.
לקריאה נוספת על דעתי בעניין הפעלת היחידות המיוחדות ראה:
היחידות המיוחדות במלחמת לבנון השנייה – מה הלקח ?
על מוטיבציה, על שוויון ועל הגורמים לקלקלתם בצה"ל, בתוך: מערכות
עמי
1. הנקודה החשובה ביותר שהעלית בתגובתך ובועז וסבר לא מתייחסים אליה כלל הינה חוסן ומקצועיות שדרת הפיקוד הבכיר.
עפר קוך
2. הבעיה היא לא בשיטת ההפעלה אלא באיכות הלחימה הצה"לית
איתמר
3. פלוצקר פרשן כלכלי שהפך לאסטרטג גדול
אברהם בר עם
4. כישלון במלחמת לבנון נובע בראש וראשונה משכיחת העיקרון הפשוט והישן– "כי בתחבולות תעשה מלחמה"
אבי
5. הרשה לי לחלוק על חלק ממסקנותיך
הוספת תגובה