לחברי לפלוגה החובש והרב זאב נוימן

עפר דרורי 08.02.2024 21:35
הרב זאב נוימן, צילום: אלעד דוידי

הרב זאב נוימן, צילום: אלעד דוידי


כאשר אדם נפטר אנו אומרים "הלך לבית עולמו" והשאלה הנשאלת האם יש שם כל כך הרבה עולמות שכל אחד הולך לעולם שלו? אלא כל אחד הולך לעולם שהכין לו בימי חייו, זאב הכין לו עולם של אמונה ותורה, של הוראה, של חברות ושל משפחה (מבוסס על דבריו של יהודה נוימן ז"ל מקיבוץ עין צורים).



הרב זאב נוימן או "החובש זאב" כפי שקראנו לו בפלוגה, הלך לבית עולמו. דודי יהודה נוימן מקיבוץ עין צורים שמאוד אהבתי אותו, בעת ההספד על אבי יוסף דרורי אמר: כאשר אדם נפטר אנו אומרים "הלך לבית עולמו" והשאלה הנשאלת האם יש שם כל כך הרבה עולמות שכל אחד הולך לעולם שלו? אלא כל אחד הולך לעולם שהכין לו בימי חייו, זאב הכין לו עולם של אמונה ותורה, של הוראה, של חברות ושל משפחה. בדרכו חיבר עולמות רחוקים והכל בנועם הליכות. אצלנו בפלוגה היה "החובש הפלוגתי" גם שנים אחרי המלחמה ההיא. מלחמת יום הכיפורים נחרטה בליבו והוא לא החמיץ שום אירוע של הפלוגה, הגדוד או החטיבה.

זאב קשר קשרים חדשים עם אנשים שלא הכיר רק בגלל מכנה משותף אחד, ההשתתפות במלחמת יום הכיפורים. הייתה לו סבלנות לשמוע את סיפוריהם של אחרים ולהתחבר אליהם רגשית. זאב מצא מסילות לליבם של חברים לגדוד וקיים שיעור פרשת שבוע כל יום שישי בזום. פעם סיפר לי כמה הוא נהנה להעביר את השיעור ולקרב את החברים לעולם שאולי היה רחוק מהם. היו לנו שיחות על הקורה בתקופה של הסערה הפוליטית שהייתה במדינה שלפני המלחמה, על ההשלכות שלה גם בקבוצת הווצאפ הגדודית. כאב לו שאנשים לא נשמרים בלשונם בקבוצה שיוחדה לזיכרונות ולפעילות של גדוד ולא לפוליטיקה אבל הוא נשאר מאופק ושמר את רגשותיו לעצמו.

אצל זאב המשפחה הייתה במרכז, זאב ושושי אשתו הרבו לבקר את הילדים וגם בהיותם ללא רכב משלהם לא התעצלו ונסעו לכל מקום באוטובוס מבלי "לעשות עניין" מהצדדים הטכניים, העיקר להיות ביחד עם הילדים והנכדים.

לאישיותו החיובית והיסודית של זאב נחשפתי בעת שכתבתי את ספרי הראשון על הפלוגה שנקרא "פלוגה י' בסופה". במהלך איסוף החומרים פניתי לזאב כמו לשאר החיילים בפלוגה כדי שיכתוב את האירועים כפי שהוא זוכר. לקח לי זמן רב ולא מעט שכנועים כדי שיכתוב את חלקו במלחמה. רק לאחר שנים הבנתי שעיקר הקושי לאנשים הייתה ההזכרות באירועים קשים והעלאתם על הכתב. בסופו של דבר ואחרי הרבה "נדנודים" הצלחתי וקבלתי בדואר מעטפה עבה עם הרבה עמודים. הרגשתי שזכיתי בכך שלא הרפיתי. בכתב יד יפה ובדיוק רב תיאר זאב את חלקו במלחמה. כל עדותו נכנסה ללא השמטה לספר. לאחר פרסום הספר שאל אותי זאב בעדינות אם יש בכוונתי להוציא מהדורה נוספת לספר וכאשר ציינתי בפניו שכן הוא הכין לי מיוזמתו תיק עב כרס ובו הגהות שביצע על הספר. אז גם התברר לי שזה אחד מהמקצועות בהם היה זאב מומחה, מגיה ספרים. תיקנתי כמובן את כל הספר, תיקון לתיקון עפ"י הנחיותיו, דבר שכמובן שיפר את הספר מאוד.

לטקסים בלטרון היינו ברוב המקרים נוסעים ביחד. זאב עם שושי אשתו. בדרך הכרתי פן נוסף אצלו, זאב היה רב ומורה הלכה ולא פעם בנסיעות קיבל שאלות בטלפון שהתשובה עליהן לא אפשרה דיחוי. זאב בסבלנות חידד את השאלה ונתן תשובה קצר ועניינית תוך שהוא משאיר את בן זוגו עם ידע ברור כיצד עליו לנהוג. הפתיחות של השואלים אליו והיחס האישי של זאב לשואלים (שלא ידעתי כמובן מי הם) היו מרשימים.

הסוף היה מהיר. זאב עדכן אותי בכאבים ובבעיה שנוצרה ברגל, באבחון המהיר ובטיפול הראשון שהספיק לקבל. מאז היינו בקשר רק בכתיבה שלא תמיד היה לזאב הכח לענות ושושי הגיבה במקומו. הפטירה הייתה פתאומית ומהירה ומאידך יתכן שהקב"ה חסך ממנו ייסורים. מי יודע. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

למידע על זאב נוימן באתר פלוגה י' מגדוד 79



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה