בכירי צה"ל מרוצים...
במתקפת עיתוני סוף השבוע למדנו שבכירי צה"ל מרוצים, מאה טנקים דוהרים בשטחי רמת הגולן. הבכירים מרוצים היות ומראה של חטיבת טנקים מבצעת משימה חטיבתית ככוח אחד כל כך נדירה...
במתקפת עיתוני סוף השבוע למדנו שבכירי צה"ל מרוצים, מאה טנקים דוהרים בשטחי רמת הגולן ומדבירים את האויב הסורי. הבכירים מרוצים היות ומראה של חטיבת טנקים מבצעת משימה חטיבתית ככוח אחד כל כך נדירה...
עוד נאמר שהשריונרים עבדו על מתווה של לחימה קונוונציונלית דבר שהוא חידוש בפני עצמו. אז ראשית נברך את מפקדי הצבא שיצאו מההשתבללות, מהנחילים, מאש מנגד ושאר מילים שלא רק שאין מאחוריהם דבר אלא שגם אינן מנצחות בקרב – תפקידו של צבא בכל מקום בעולם. אבל לצד הברכות אי אפשר שלא לבקש הן מהצבא ובעיקר מהעיתונאים (במקרה זה מעמוס הראל, הארץ 11.7.08) להרפות מעט מיחסי הציבור, להתלהב פחות ולהתעסק בעבודה השחורה עצמה והיא אימונים.
אני חוזר וטוען צה"ל אינו מתאמן מספיק גם אחרי מלחמת לבנון השנייה וגם אחרי הפקת הלקחים. צבא סדיר שחייליו אינם מתאמנים לפחות חצי שנה בשנה לא יכול להיות צבא מקצועי. בררו מה עשו לוחמי חטיבה 7 בשנה שקדמה לאימון ותמצאו שם את התשובה. נכונה שבעתיים קביעה זו בכל הקשור ללחימת השריונרים. לא ניתן להיות לוחם שריון מעולה ומקצועי בהיקף האימונים של חטיבות השריון בצבא הסדיר היום. החיילים טובים והמפקדים טובים אבל ללא אימון אין הם מסוגלים לבצע את משימתם. לפני מלחמת יום כיפור, שם נבחן שריון צה"ל בלחימה נוראית וניצח התאמנו חיילים השריון חצי שנה בשנה. הם נשמו טנקים ונגמ"שים, חלמו טנקים ואפילו כתבו שירים לטנקים (כן היה דבר כזה...). כשם שמפקדי הצבא מבינים שלא ניתן לקבל טייסים איכותיים אם הם אינם טסים, וכשם שלא ניתן לקבל לוחמי צוללות, או לוחמי ספינות טילים ללא שייט כך גם בשריון וכך גם בחי"ר.
אין צורך להמתין למלחמה הבאה, המאמץ שנעשה עכשיו אינו מספיק לא בסדיר ובמיוחד לא בצבא המילואים. כדי לעמוד בכל משימות הביטחון השוטף ולהתאמן על הצבא לגדול או להעביר חלק ממשימותיו כמו מחסומים לגורמים אזרחיים. ועד אז, על העיתונאים הצבאיים לחזור ולהזכיר את העובדה היסודית הזו ולא להתבסם מענני האבק (של טנקי מרכבה 2 ולא כפי שנכתב בכתבה) ולהרדים את העם בתחושת שווא של מוכנות. זה לא עניין כלכלי זהו הקיום של כולנו.
עוד בנושא:
הוספת תגובה