LELAMED BA-TECHNIYON BE-ANGLIT - ללמד בטכניון באנגלית

בכתבה "בטכניון ילמדו מינהל עסקים - רק באנגלית" (עפר אילני, הארץ 18.8.08) מביא אילני מדבריו של הפרופ' בועז גולני, דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, כי בטכניון הגיעו למסקנה שאם "נמשיך להכשיר את הבוגרים שלנו על ידי הוראה בעברית, אנחנו מציבים אותם בעמדת זינוק נחותה יותר בתנאי התחרות הגלובליים".

עניינית יש אמת בדבריו של פרופר גולני, בוגר שמסלול לימודיו היה באנגלית הוא בעל תנאי פתיחה טובים יותר בהשתלבותו בשוק הגלובלי, זו אכן עובדה. כאשר המטרה העליונה היא השתלבות בשוק הגלובלי ראוי שיעשו עוד מספר צעדים בכיוון זה. הייתי מציע ברוח דבריו של פרופ' גולני להמיר  את שפת הלימוד בבתי הספר התיכוניים בארץ לאנגלית, ובעצם למה להימנע מכך בבתי הספר היסודיים ? ואם כבר ראוי היה שגם בגני הילדים ילמדו אנגלית ואם יש בנו חשש שהקטנטנים יתבלבלו עם שפת הוריהם למה שלא נציע שהורים ידברו עם ילדיהם אנגלית גם בבית ואולי ברוח זה נגדיר את השפה האנגלית כשפה רשמית במדינת ישראל ?

הדאגה הרבה שיש לי אינה מאימוץ השפה האנגלית בטכניון בבית הספר למנהל עסקים. אני נוטה להאמין שהסטודנטים יצביעו ברגליים ויבחרו עבור עצמם את המוסד האקדמי שנוח להם ללמוד בו. הדאגה המרכזית שלי היא מהכיוון שאליו הולך הטכניון ומהגדרתו מהו הערך החשוב בעיניו. אם השתלבות בעולם הגלובלי היא המרכזית בעיניו, מדוע בכלל ללמד בארץ ? מדוע לא להמליץ לסטודנטים לנסוע לחו"ל ולהשתלב כבר במהלך לימודיהם באווירה העולמית ? אולי יפתח הטכניון שלוחה באנגליה ובהמשך יעביר את עצמו לארצות הברית ואולי לגרמניה כדי לתת לבוגרים גם ניחוח של השוק האירופאי ? בהקשר זה ראוי להזכיר כי בשנת 1912 עם הקמתו של המוסד המכובד הזה שפת הלימוד בו היתה גרמנית ורק לאחר מאבק שונתה לעברית. ההסטוריה חוזרת ?

לנוכח השחיקה הערכית שמדינת ישראל עוברת לאחרונה כנראה שאין מנוס ויש צורך לקבוע בכללים ברורים את הראוי והיאה. מוסד אקדמי נתמך בכספי ציבור יהיה חייב ללמד בשפה העברית, מה שההיגיון הפשוט וערכי היסוד אינם גורמים, יקבעו התקנות.

בברכת

 HAZLACHA  LA TECHNIYON BEDARKO HADASHA VEHALO MEHOBEDET

_______________________________________________________________________

למה שהסטודנטים לא ילמדו בחו"ל? 
פורסם בהארץ 20.8.08 

 
בתגובה על "בטכניון ילמדו מינהל עסקים - רק באנגלית" מאת עפרי אילני ("הארץ", 18.8)
בכתבה מביא עפרי אילני מדבריו של פרופסור בועז גולני, דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, ולפיהם בטכניון הגיעו למסקנה, שאם "נמשיך להכשיר את הבוגרים שלנו על ידי הוראה בעברית אנחנו מציבים אותם בעמדת זינוק נחותה יותר בתנאי התחרות הגלובליים". מבחינה עניינית, יש אמת בדבריו אלה של פרופסור גולני. בוגר שמסלול לימודיו היה באנגלית הוא בעל תנאי פתיחה טובים יותר להשתלבות בשוק הגלובלי. זו אכן עובדה.

ואולם, אם המטרה העליונה היא השתלבות בשוק הגלובלי, ראוי שייעשו עוד כמה צעדים בכיוון הזה. הייתי מציע למשל, להמיר את שפת הלימוד בבתי הספר התיכוניים בארץ לאנגלית. בעצם, אפשר לעשות זאת כבר בבתי הספר היסודיים, או אפילו בגני הילדים. ואם יש חשש שהקטנטנים יתבלבלו, למה שלא נציע שגם ההורים ידברו עם ילדיהם אנגלית בבית, ואולי ברוח זו גם נגדיר את השפה האנגלית כשפה רשמית במדינת ישראל.

עיקר דאגתי אינה מאימוץ השפה האנגלית בתוכנית לתואר שני במינהל עסקים בטכניון. אני נוטה להאמין שהסטודנטים יצביעו ברגליים ויבחרו את המוסד האקדמי שיהיה להם נוח יותר ללמוד בו.
עיקר דאגתי נתונה לכיוון שבו בחר הטכניון. אם השתלבות בשוק הגלובלי היא העיקר בעיני ראשיו, מדוע בכלל ללמד בארץ? מדוע לא להמליץ לסטודנטים לנסוע לחו"ל ולהשתלב כבר במהלך לימודיהם באווירה בינלאומית?

מדוע לא יפתח הטכניון שלוחה באנגליה, ובהמשך יעביר את עצמו לארצות הברית, ואולי לגרמניה, כדי להעניק לסטודנטים שלו ניחוח של השוק האירופי?
לנוכח השחיקה הערכית הנמשכת במדינת ישראל, נראה שאין מנוס מקביעת כמה כללים ברורים: מוסד אקדמי הנתמך על ידי כספי ציבור חייב ללמד בשפה העברית. מה שההיגיון הפשוט וערכי היסוד אינם גורמים, יקבעו התקנות.

עפר דרורי

ירושלים