צה"ל מתאמן מספיק! – אשליה שתתנפץ לנו בפנים
סוף סוף גם אלוף מוערך מהצבא (לאחר פרישתו) אומר את הדברים בצורה ברורה, "הצבא לא מתאמן מספיק" * כדאי להקשיב לדברים עכשו ולא לאחר מלחמת לבנון השלישית
סוף סוף גם אלוף מוערך מהצבא (לאחר פרישתו) אומר את הדברים בצורה ברורה.
"הצבא לא מתאמן מספיק". האלוף (מיל.) עברי (סוקניק) משמיע דברי ביקורת על מוכנות הצבא למלחמה. האלוף עברי אמר בכנס שהתקיים אתמול ברמת אפעל על המערכה היבשתית במלחמת לבנון את הדברים הבאים: "...הצבא לא מתאמן מספיק, הקיצוץ הקל ביותר הוא בתקציב האימונים, אחרי קיצוץ לא תהיה כשירות..." (עמוס הראל, הארץ 5.9.08). עוד אמר עברי כי מוביל רביעייה של מטוסים מתאמן פעמיים בחודש כדי להיחשב כשיר ואילו מ"פ יכול לא להתאמן כלל ועדיין יוגדר ככשיר.
טוב עשה עיתון הארץ שייחד לידיעה הזו את הכותרת הראשית, דבר שאולי יסייע בטלטול המערכת ובעיקר ביצירת איזון בין התחושות שעולות מן התקשורת חדשות לבקרים כי צה"ל מוכן למלחמה וכי הגיע העת לשים את זרי הדפנה על הראש.
מזה זמן רב אני חוזר וטוען כי צה"ל לא מתאמן מספיק. נכון, צה"ל בראשות הרמטכ"ל אשכנזי מתאמן יותר ממה שהיה נהוג לפניו, אבל עדיין רחוק מההיקף הנדרש. אני חוזר וטוען בכל הזדמנות אפשרית ובפני כל מי שמוכן לשמוע, כל עוד לא יחזור הצבא הסדיר להיקף אימונים של חצי שנה בשנה לאחר תקופת ההכשרה וצבא המילואים לא יתאמן לפחות 3 שבועות בשנה למלחמה (לא לתעסוקה מבצעית) לא יחול שינוי מהותי.
כדאי להקשיב לדברים עכשו ולא לאחר מלחמת לבנון השלישית.
לפני מלחמת לבנון השנייה כמו מעטים אחרים ראיתי לאן פני הצבא. עיתון "מערכות" של הצבא אף פרסם את הדברים ב- 2006 תחת הכותרת: "מקונספציה לקונספציה". במאמר אני מזהיר מפני התפיסות החדשות שהצבא אימץ לעצמו, על הקונספציה בדבר מיותרות הלחימה היבשתית ועוד.
למי שמעוניין אני חוזר על תקציר הדברים שכתבתי בעבר בנושא מאז מלחמת לבנון השנייה:
ב- 13.7.08 כתבתי "בכירי צה"ל מרוצים..." בכתבה ציינתי כי במתקפת עיתוני סוף השבוע למדנו שבכירי צה"ל מרוצים, מאה טנקים דוהרים בשטחי רמת הגולן. הבכירים מרוצים היות ומראה של חטיבת טנקים מבצעת משימה חטיבתית ככוח אחד כל כך נדירה...
במרץ 2008 התפרסמה כתבה שלי בעיתון הצבאי "מערכות" בשם "חוזרים למסלול הנכון" בה כתבתי: בשנים שלפני מלחמת לבנון השנייה סגד צה"ל לכוח האווירי וביטל את חשיבותו של צבא היבשה. זו הייתה סטייה חמורה מתורת הלחימה הקלאסית, וכעת יש שוב לחזור אליה".
בדצמבר 2007 התפרסמה כתבה שלי "במערכות" בשם "האם צה"ל מתאמן?" בה כתבתי: "על פי דיווחי התקשורת שב צה"ל להיקף אימונים נרחב. כותב המאמר מטיל ספק אם היקף אימונים זה גם מספק * מאז סיום מלחמת לבנון השנייה שבה ועולה הטענה כי תוצאותיה העגומות של המלחמה קשורות - לפחות בחלקן - להפסקת האימונים בצה"ל. "ההארה" הזו של צה"ל מעניינת במיוחד לנוכח העבודה שהפסקת האימונים לא התבצעה במידה שווה בכל היחידות, דבר המוכיח כי בשנים האחרונות הייתה מודעות בצה"ל לחשיבותם. דוגמא לכך היא רמת האימונים בחילות האוויר והים שנשמרה יחסית בהשוואה למה שהיה מקובל בעבר. הנפגעים העיקריים מצמצום האימונים היו חיילי כוחות היבשה, ביניהם חוד החנית של הכוחות האלה – הגדודים".
ביולי 2007 שאלתי בכתבה אחרת "האם צה"ל מתאמן?" כתבתי: "הנפגעים העיקריים מצמצום האימונים היו חיילי כוחות היבשה ובתוכם חוד החנית שלו "הגדודים" * בדיקה מעמיקה יותר מעלה כי חרב הקיצוצים באימונים הייתה סלקטיבית ביותר * בהיקף אימונים זה של חצי שנה בשנה שמר הצבא על כשירות גבוהה וגם על הביטחון השוטף לפני מלחמת יום הכיפורים ואחריה * מבדיקה שאינה מדעית שערכתי מול מספר חיילי גדודים בסדיר מסתבר שמאז סיום מלחמת לבנון השנייה ועד היום התאמנו מרבית הגדודים כחודשיים ושאר עשרת החודשים הוקדשו למשימות בט"ש * באימון שמשכו חודשיים בשנה לא ניתן להשיג הכשרה ברמה גבוהה * אל ניתן לזרם הידיעות האופטימיות בתקשורת להטעות אותנו. צה"ל לא מתאמן מספיק !"
בינואר 2007 כתבתי בכתבה ששמה "שתיקת הקצינים" את הדברים הבאים: מזה שנים מתקיימת תמימות דעים לכאורה בקרב הקצונה הבכירה של הצבא. הכול חושבים דומה והכול מסכימים עם הכול. אם יש מצב מסוכן במערכת צבאית זוהי תמימות דעים והסכמה סוחפת. עדיף שקצינים בכירים ישמיעו את דעתם בעת שרותם כאשר הינם בתפקיד בעל יכולת שינוי והשפעה ונמנע מהמצב המביך בו אלופים פושטים מדים וזוכים ל- "הארה".